מלקולם רובינסון הוא אחד המומחים החוץ-ארציים המובילים בבריטניה וכתב יותר מעשרה ספרים בנושא, לאחר שחקר לא מעט תקריות שנקשרו לחוצנים במהלך עשרות השנים האחרונות. למרות שלדבריו, לרוב התצפיות היה הסבר די פשוט, רובינסון טען כי עדיין ישנן המון שטרם הצליח לפענח.
בריאיון ל"דיילי סטאר", הוא אמר: "למרות שניתן לפענח מה הם חלק גדול מהעב"מים, נותרו רק מעטים שעדיין נמצאים אצלנו לפני סימן השאלה. מדובר באחוז קטן שאני ועמיתיי מרחבי העולם מנסים לפתור. מה שבטוח - הוא שחידת העב"מים היא אמיתית, אמיתית מאוד, היא הייתה אתנו לאורך כל הזמן הזה. אנו יכולים לראות זאת בציורי הרנסנס ובציורי מערות ישנים, הצורות והישויות המוזרות הללו". כשנשאל מה חייזרים עשויים לרצות מאתנו, בני האדם, רובינסון השיב: "יש להם תכנית משלהם, אנחנו לא יכולים לדעת, רק לשער. לא הייתי מבטיח שהם באים 'בטוב' בגלל חטיפות עב"מים שאירעו ברחבי העולם".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
החוקר בעל המוניטין נשאב לעולם העב"מים כשהיה בן 20, כשניסה להוכיח שכל התצפיות היו כולן המצאה - ונכשל. "התחלתי להפריך את הנושאים האלה מכיוון שהייתי בטוח שחייזרים לא קיימים", הסביר. "טעיתי". מאז, הוא החל לשאת הרצאות בבריטניה, אירופה ואמריקה, כשהוא דן בתיאוריות שלו עם אנשים כמו אמנדה הולדן וסטיבן שפילברג. בהמשך, הוא ייסד את אגודת העב"מים והפעילות העל-נורמלית הוותיקה ביותר בסקוטלנד, Strange Phenomena Investigations, ב-1979.
כשנשאל איך לדעתו נראים חייזרים, רובינסון אמר שהתצפיות הנפוצות ביותר שדווחו אינן שונות מסוג היצורים שאנו רגילים לראות בסרטים ובטלוויזיה. "מדובר ביצורים בגודל של ילדים קטנים עם עור שקוף כחול-אפור, ראשים גדולים בצורת אגס עם עיניים שחורות. אין כל סימן לאיברי מין. הדמויות הללו הן הישויות שנראו בסמיכות לעב"מים".
שנות חקירתו הרבות, הובילו אותו לפענח מספר תקריות דרמטיות, כולל את חטיפת החייזרים הראשונה שאירעה ב-17 באוגוסט 1992 בה נחטפו שניים מתושבי אדינבורו, גארי ווד וקולין רייט. כשכתב על התקרית באחד מספריו רבי המכר, תיאר רובינסון: "השניים היו נתונים לחוויה מדהימה ומפחידה המלווה אותם עד היום הזה. הם נסעו בכביש 70A, המתואר כ'קטע כביש שומם' כאשר הם נעצרו מול 'אובייקט בצורת דיסק דו-שכבתי שנראה בהחלט לא במקומו', המרחף כ-20 מטרים מעל פני הכביש".
לאחר מספר ימים, הזוג הבין כי איבד את הזיכרון והחל לסבול מכאבי ראש. לאחר תקופה לא ארוכה, המומחה הפך להיות מעורב, חקר את המקרה והפנה את השניים להיפנוזה כדי להבין טוב יותר מה קרה באותו הלילה. "ההיפנוטרפיסטית, הלן וולטרס, חברה מאוד טובה שלי ולקחה את הטיפול בגארי וקולין ברצינות יתרה", כתב.
בהיפנוזה, הם נזכרו שראו "שלוש ישויות קטנות שלקחו אותם לתוך החפץ השחוק המעופף והחזיקו אותם שם במשך תקופה מסוימת". רובינסון סיכם: "שניהם נותרו מבוהלים ממה שקרה להם. החיים שלהם אולי השתנו אבל הם אותם האנשים שהם היו, אם כי עם פרספקטיבה אחרת על החיים".