האירוע המכונן התרחש בשנת 2019 באנגליה, בתחנת הרכבת בברדפורד שבמערב יורקשייר. באותו בוקר גורלי, שרלוט, שסבלה מדיכאון מג'ורי, חרדה, PTSD והפרעת אישיות רגשית לא יציבה, הייתה בדרכה לעבודתה כאחות ב-NHS. "הייתי לבושה במדים, מוכנה לחלוטין לעבודה, אבל משהו פשוט לא הרגיש נכון", היא משחזרת ל-BBC.
לאחר שירדה מהרכבת והתיישבה על הרציף, אפילו התעניינות חוזרת של הכרטיסן במצבה לא מנעה את מה שעמד להתרחש. "קיבלתי החלטה אימפולסיבית", היא מספרת, "הלכתי על הפסים והתיישבתי, מחכה".
אך הגורל זימן לה את דייב ליי, נהג רכבת בחברת Northern, שהבחין בה והאט את הרכבת. בצעד יוצא דופן, הוא ירד מתא הנהג, כרע לפניה והחל לשוחח איתה. למרות שלא היה לו כל ניסיון או הכשרה בטיפול במצבי משבר, הוא פשוט דיבר מהלב. "אמרתי את כל הדברים שהייתי רוצה לומר לאחרים שלא הספקתי להציל", הוא מסביר.
השיחה, שנמשכה כחצי שעה, עסקה בנושאים יומיומיים ופשוטים, אך הייתה משמעותית דיה כדי להציל חיים. "החיים כבר לא הרגישו כבדים כל כך", משחזרת שרלוט. בסופו של דבר, היא הסכימה לעלות לרכבת, ולאחר מכן קיבלה סיוע מהמשטרה והופנתה לשירותי בריאות הנפש.
אך הסיפור לא הסתיים שם. למחרת, שרלוט החליטה לחפש את האיש שהציל את חייה. באמצעות פייסבוק והעמיתים שלו, היא איתרה את דייב. לאחר שהשיב להודעת התודה שלה והציע להיות זמין עבורה בכל עת, החלו השניים להתכתב באופן קבוע. כעבור חודשיים השניים נפגשו לקפה, ושלוש שנים לאחר מכן, כששרלוט הייתה ממנו בהריון בשבוע ה-22, הם נישאו.
דייב, בראיון ל-BBC, מספר שהרגיש צורך עז לדעת מה עלה בגורלה של שרלוט. "יצרתי קשר עם המשטרה כדי לברר מה קרה לה. הרגשתי שיש לי חובה לוודא שהיא בסדר. היה לנו קשר מיוחד שנוצר ליד המסילה".
כיום, שרלוט ממשיכה לקבל תמיכה נפשית ומשתפת את סיפורה כדי להעביר מסר חשוב: "למרות שהיה אידיאלי אם לכולנו הייתה הכשרה מקצועית להתמודדות עם משבר נפשי, כולנו מסוגלים לעזור על ידי גילוי אמפתיה ונוכחות." היא מביעה הכרת תודה עמוקה לדייב: "אני כל כך אסירת תודה לו על שעצר באותו יום והיה כל כך סבלני ומבין. הוא התייחס אליי כמו לבן אדם".
התרעות פיקוד העורף