תנאי מזג האוויר הקיצוניים משבשים את אספקת המזון העולמית ומאיימים על תרבויות קולינריות שלמות: קשה לדמיין את בלגיה ללא צ'יפס מסורתי בקונוס עם מיונז, את צרפת ללא כריך חמאה או נקניק עם חרדל דיז'ון, את טורקיה ללא חומוס במזטים, או את סקנדינביה ללא סלמון מעושן. ואפילו הולנד עלולה לאבד לנצח את גבינת הגאודה המפורסמת שלה.
בהולנד, תעשיית הגבינה המייצאת בשווי 1.7 מיליארד דולר בשנה נמצאת בסכנה. העיר חאודה, שתמיד הייתה פגיעה לשקיעה בשל מיקומה הנמוך, עומדת בפני סיכון גובר להצפות. "בעוד 100 שנה לא אצפה לראות הרבה גבינה מחאודה," אומר פרופ' יאן רוטמנס מאוניברסיטת רוטרדם. "אם האדמה תהפוך למים והפרות ייעלמו, הגבינה תצטרך להגיע מהחלק המזרחי של המדינה, וזו כבר לא תהיה גאודה".
ביוון, מגדלי הצדפות דיווחו השנה על ירידה של 90% בתפוקה לאחר סדרת גלי חום במפרץ תרמאיקוס, אזור הגידול העיקרי. הטמפרטורות בים עלו מעל 30 מעלות צלזיוס במשך ימים והרגו את הצדפות. התחזיות המדעיות צפו שתרחיש כזה יקרה רק ב-2031, אך המציאות הקדימה את התחזית. אצל חלק מהמגדלים נהרס 100% מהזרעים לשנה הבאה, מה שאומר שב-2025 לא יהיה יבול צדפות כלל, והמנה המסורתית 'סגנאקי מידיה' (צדפות מטוגנות) תיעלם מהטברנות.
באיטליה, הכמהין הלבן - שהוכר על ידי אונסק"ו ב-2021 כמורשת תרבותית בלתי מוחשית - נמצא בסכנה. בית הגידול הטבעי של הפטרייה היוקרתית נחלש בשל התחממות גלובלית, בצורת, כריתת יערות ושינויי טמפרטורה פתאומיים. עונת הכמהין מתקצרת, כשבתחילת נובמבר השנה נרשמו טמפרטורות חריגות של 20 מעלות.
בבלגיה, ממציאת הצ'יפס המסורתי, נפגעו השדות משיטפונות כבדים השנה. רק 50% מהיבול נאסף במועדו הרגיל, ומומחים מזהירים שעד 2050 הייצור העולמי של תפוחי אדמה עלול לרדת ב-9%. בצרפת, המחסור בחרדל דיז'ון לפני שנתיים נבע ממשבר בקנדה, המייצרת כ-80% מחרדל העולם. קיצי בצורת פגעו במאגרים הקנדיים, וב-2022 היבולים נהרסו כליל. במקביל, יבולי החרדל בצרפת נפגעו מחורפים גשומים חריגים.
התרעות פיקוד העורף