לאחרונה, גל של סרטונים ויראליים ברשתות החברתיות הציף את המתח המתגבר בין סין לארה"ב בעקבות מלחמת הסחר בין המדינות. ספקים סינים החלו לחשוף את מה שהם מתארים כ"האמת" מאחורי תעשיית מוצרי היוקרה העולמית, תוך כדי שהם מציעים לצרכנים לקנות מותגי יוקרה במחירים נמוכים באופן דרמטי. כל זה בטענה שמותגי היוקרה אינם באמת מיוצרים באירופה, אלא בסין.

כתגובה למכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהגיעו עד 145% על מוצרים סיניים, הממשלה הסינית הגיבה בהטלת מכסים של עד 125% על מוצרים אמריקאיים. במקביל, החלה מגמה של קידום מכירות של מוצרי יוקרה מיצרנים סינים לצרכנים ברחבי העולם, תוך עקיפת המותגים המערביים והפחתת המחירים באופן משמעותי.

כפי שהסביר אחד המשתמשים ברשת X: "יצרנים סינים חושפים עכשיו את הסוד הגדול של תעשיית היוקרה – שהם אלה שמייצרים את מוצרי היוקרה. הם מראים שתהליכי הייצור זהים, שהחומרים זהים, ומציעים את אותם המוצרים בדיוק, רק ללא הלוגו שמוסיפים באירופה. את הלוגו הם מוסיפים באירופה על מנת שיוכלו לכתוב שהתיק נוצר באירופה, על אף שהוא נוצר רובו בסין".

אחד הדוגמאות הבולטות היא תיק הבירקין של הרמס. לפי אחד הספקים הסינים שהופיעו בסרטונים אלו, עלות הייצור של תיק בירקין הנמכר ב-34,000$ היא בסביבות כמה מאות דולרים. הספק טען שיצרני התיקים מקבלים שולי רווח מינימליים, בעוד שמותג היוקרה שומר על רוב הרווח בזכות הלוגו והמיתוג שלו. "יותר מ-90 אחוז מהמחיר הוא עבור הלוגו, אבל אם לא אכפת לך מהלוגו ואתה רוצה את אותה איכות, אותם חומרים, אתה יכול פשוט לקנות מאיתנו", הוא אומר בסרטון.

סרטון טיקטוק מהחשבון senbags2 שצבר למעלה מ-10 מיליון צפיות טוען ש-80 אחוז מתיקי היוקרה מיוצרים בסין. לטענתם, "הם לוקחים תיקים כמעט מוגמרים ממפעלים בסין ופשוט מבצעים את האריזה מחדש והתקנת הלוגו".

על פי מקורות רשמיים ומחקר שנערך על ידי ניוזוויק, הטענה שרוב תיקי היוקרה מיוצרים בסין אינה מדויקת, לפחות כשמדובר בשחקנים המרכזיים בתעשיית אופנת היוקרה.

הרמס, לדוגמה, מייצרת את תיקיה בצרפת בלבד, עם סדנאות באזורים כולל פנטין (מחוץ לפריז), ארדן, ליון ונורמנדי. ייצור תיק הרמס יחיד יכול להימשך בין 15 ל-40 שעות, כאשר עבור דגמים כמו בירקין, קלי או קונסטנס, העובדים יכולים להתאמן עד 5 שנים לפני שהם מסוגלים לייצר תיק אחד. הרמס משתמשת במפעלי עיבוד עור משלה כדי להבטיח בקרת איכות לאורך כל הדרך מהעור הגולמי ועד לתיק היד המוגמר.

פראדה ומיו מיו (שבבעלות קבוצת פראדה) מייצרות את תיקי היד שלהן באיטליה, כשהמתחם של החברה בטוסקנה משמש כאתר מרכזי לייצור. סאן לורן מייצרת בצרפת ובאיטליה, ויש לה מפעל לייצור מוצרי עור ב״מחוז תיקי העור״ בטוסקנה, שם גם למותגי יוקרה פופולריים כמו גוצ'י ודיור יש מפעלי ייצור.

מה שהופך את הטענות על ייצור בסין לעוד פחות סבירות הן תקנות הסימון המחמירות בארה"ב ובאיחוד האירופי. בארה"ב, כדי שמוצר יסומן "תוצרת ארה"ב", עליו לעמוד בסטנדרט הנוקשה של ה-FTC (רשות הסחר הפדרלית) הדורש שכל החלקים המשמעותיים, העיבוד והעבודה של מוצר יהיו ממוצא אמריקאי, וההרכבה הסופית חייבת להתבצע בארה"ב.

באיחוד האירופי, ובמיוחד בצרפת ואיטליה, התקנות אף מחמירות יותר כדי להגן על תעשיות היוקרה והאומנות המקומיות: מוצר יכול להיות מסומן "תוצרת איטליה" רק אם השינוי המהותי האחרון של המוצר התרחש באיטליה. כדי להיות מסומן "תוצרת צרפת", שלב הייצור העיקרי האחרון חייב להתרחש בצרפת. מותגי אופנה צרפתיים, כולל הרמס, לעתים קרובות הולכות מעבר לדרישות הבסיסיות ומבטיחים שהעיצוב, מקור החומרים, החיתוך, ההרכבה והגימור כולם נעשים בצרפת.

רבים מקפידים על תקן ה-Origine France Garantie (OFG), תעודה לאומית מחמירה במיוחד הדורשת שהמאפיינים החיוניים של מוצר ייווצרו בצרפת ו-50 אחוז ממחיר העלות ליחידה יגיע מפעילויות צרפתיות.

על רקע הטענות המפקפקות בייצור הסיני, יצרנים סינים יצרו סרטונים מפורטים המציגים את תהליכי הייצור שלהם כדי להתמודד עם התפיסה ש"תוצרת סין" מרמזת על איכות ירודה. חלקם אף מציעים משלוח עולמי בחינם.

משתמשים רבים ברשתות החברתיות טוענים שארה"ב לא יכולה לנצח במלחמת הסחר נגד סין, בהתחשב ביכולות הייצור של סין ובתמחור התחרותי שלה. יש אנשים שטוענים שמכירות ישירות עשויות להפוך לאפשרות היחידה אם המכסים ימשיכו לעלות.

מעבר לתיקי יוקרה, הסרטונים הויראליים חשפו מידע דומה לגבי מוצרים נוספים. לדוגמה, ספק סיני טען שפריטי לולולמון, שעולים בדרך כלל 100$, ניתן לקנות ישירות מהיצרן ב-5-6$ בלבד.

משתמש טיקטוק אחר שיתף: "הפיד שלי פתאום מלא ביצרנים סינים המנסים למכור ישירות לאמריקאים. הבדיחה היא שגם עם תשלום מכס היבוא והמשלוח, זה עדיין הרבה יותר זול מאשר לקנות את אותם מוצרים דרך תאגידים אמריקאים. אנחנו לא מנצחים במלחמת הסחר הזאת".