אודרי בקברג, אישה בת 82 שנעדרה מאז יולי 1962, נמצאה "בחיים ובריאה" מחוץ למדינת ויסקונסין, כך הודיע משרד השריף של מחוז סוק. בקברג, שהייתה בת 20 בזמן היעלמותה, הייתה נשואה ואם לשני ילדים כשנעלמה ב-7 ביולי 1962.

לפי החקירה, אודרי עזבה את ביתה ברידסבורג, ויסקונסין, כדי לאסוף את משכורתה ממפעל הצמר שבו עבדה אך מעולם לא שבה. הבייביסיטר בת ה-14 של המשפחה טענה מאוחר יותר כי היא ובקברג תפסו טרמפים למדיסון, בירת ויסקונסין, ומשם עלו על אוטובוס גרייהאונד לאינדיאנפוליס, אינדיאנה. הנערה סיפרה שכשהגיעו ליעדן היא נעשתה נרגזת ורצתה לחזור הביתה, בעוד בקברג סירבה לחזור ונראתה לאחרונה הולכת מסביב לפינה הרחק מתחנת האוטובוס.

על פי פרויקט צ'ארלי, המתעד אנשים נעדרים, בקברג התחתנה עם בעלה, רונלד בקברג, כשהייתה "בערך בת חמש-עשרה". ארגון הסנגוריה לנעדרים בוויסקונסין ציין כי נישואיהם היו בעייתיים והיו האשמות של התעללות. ימים ספורים לפני היעלמותה, בקברג הגישה תלונה פלילית נגד בעלה, בטענה שהוא היכה אותה ואיים להרוג אותה. קרובי משפחתה התעקשו כי היא לעולם לא הייתה נוטשת את ילדיה, ובעלה עבר בדיקת פוליגרף וטען לחפותו.

מחלקת המשפטים של ויסקונסין מסרה כי חוקרים עקבו אחר מספר כיווני חקירה במהלך השנים, אך התיק בסופו של דבר הפך ל"תיק קר". במסגרת סקירה מקיפה של תיקים קרים מוקדם יותר השנה, הבלש אייזק הנסון בחן מחדש את כל תיקי המקרה והראיות, ראיין מחדש מספר עדים, וגילה "תובנות חדשות" שהובילו למציאתה של בקברג.

הנסון ציין כי חשבון Ancestry.com של אחותה היה חיוני באיתור כתובתה: "זה היה די מרכזי באיתור רשומות פטירה, דוחות מפקד, כל מיני נתונים. בסופו של דבר, הגענו לכתובת... אז התקשרתי למשרד השריף המקומי, אמרתי: 'היי, יש אישה הזו שגרה בכתובת הזו. יש לכם מישהו שיכול פשוט לקפוץ לשם?' עשר דקות אחר כך, היא התקשרה אליי, ודיברנו 45 דקות".

החקירה הנוספת חשפה כי היעלמותה של בקברג הייתה מבחירתה ולא תוצאה של פעילות פלילית כלשהי. הנסון סיפר כי בקברג אולי עזבה את הבית בגלל בעיות בנישואין, אך לא היה ברור מדוע נשארה רחוקה כל כך הרבה זמן. הוא הבטיח לשמור על השיחה עמה פרטית, אך שיתף: "אני חושב שהיא פשוט ברחה ו...אתה יודע, המשיכה הלאה מהדברים וסוג של עשתה את הדבר שלה וחיה את חייה. היא נשמעה מאושרת. בטוחה בהחלטה שלה, ללא חרטות".