"הייתי פשוט צעירה ונהנתי מהחיים כשחיי לקחו תפנית שמעולם לא ציפיתי לה", היא נזכרת. "כשעברתי מאוסטרליה ללונדן בתחילת שנות העשרים לחיי, זה היה כל מה שחלמתי עליו. הייתי מאושרת, עצמאית בצורה עזה ויוצאת בכל סוף שבוע עם החברות שלי".
"אוליבר היה דברן חלק. נלקחתי לחלוטין כשפטפטנו והתחככנו ליד הבר", היא מתארת. "דבר הוביל לדבר ושעות מאוחר יותר היינו במיטה יחד. כשהוא לחש ברכות את שמי באוזני, זה היה זה. הייתי שלו".
השבועות הראשונים היו כמו חלום. "הודעות רומנטיות אינסופיות, דייטים מושלמים, סקס מדהים... 'אני חושבת שמצאתי את האחד הנכון,' אמרתי לחברות שלי בביטחון".
האמת התגלתה באופן דרמטי במהלך אחד מהדייטים. "אחרי שיצאנו לארוחת ערב לילה אחד, חזרנו לבית העירוני שלו עם בקבוק יין. כשצלצלנו כוסות והתכרבלנו יחד על הספה, משהו בצד השני של החדר תפס את עיני - כיסא אוכל כחול תכלת פשוט בפינה".
התגובה שלה הייתה מיידית. "לרגע, לא יכולתי לדבר. כל מה שיכולתי לעשות זה להצביע עליו, הידיים שלי רועדת. לבסוף הוצאתי את המילים שלי. 'אתה נשוי?' שאלתי".
אוליבר לא הכחיש. "הפנים של אוליבר נפלו. אבל הוא לא שיקר לי. הוא אמר לי שהוא נשוי כבר חמש שנים ושאשתו נמצאת בבית השני שלהם עם הפעוט שלהם. הוא אמר לי שהם כבר לא מקיימים יחסי מין, שההורות שינתה דברים ביניהם".
ההצדקות שלו לא הסתיימו שם. "הוא אמר שלפגוש אותי הדליק בו מחדש ניצוץ שחשב שכבה זמן רב. שיש לי אחיזה מטורפת בו. שאם הדברים היו שונים, הוא היה איתי, ורק איתי".
למרות שידעה שצריכה לעזוב, היא בחרה להישאר. "הייתי צריכה לצאת אז. הייתי צריכה לצעוק עליו שהוא משקר לי, לומר לו שאני לא הולכת להיות האישה מהצד. הייתי צריכה לומר שגם אשתו וגם אני מגיעות לנו יותר טוב. הייתי צריכה לשאול אותו: מה עם הילד שלך?"
"אבל לא עשיתי את זה. האמת היא שכבר התאהבתי בו. הייתי עמוק מדי כדי להסתלק", היא מודה בכנות.
מערכת היחסים הסודית הפכה למשחק מורכב של הסתרה והונאה. "אז המשכנו להיפגש. עכשיו שהייתי חלק מהסוד גם, הפכתי לשותפה לבגידה, וכמה שאני שונאת להודות בזה, ההתחמקויות הוסיפו אלמנט נוסף של כיף".
היא מתארת איך התנהל הקשר: "ידעתי שכשאוליבר פגש אותי לקוקטיילים ולסקס, אשתו חשבה שהוא עם עמיתים לעבודה. כשהוא לקח אותי לסוף שבוע מטונף, היא חשבה שהוא בנסיעת עסקים".
הפינוקים לא חסרו. "אוליבר היה מזמין חדרי מלון בכרטיס האשראי של העבודה שלו כדי שיוכל לעשות איתי מה שהוא רוצה. לעתים קרובות הייתי מגיעה ומוצאת תיק עיצוב חדש או שרשרת יהלומים מחכה לי על המיטה".
עם הזמן, אוליבר הפך יותר ויותר זהיר. "אבל כשהתרגלתי, אוליבר הפך פרנואיד. היה לו הרבה יותר מה להפסיד ממני והוא פחד מאוד להיתפס. הוא עשה מאמצים גדולים למנוע שזה יקרה. לפעמים תהיתי אם הוא עשה את זה קודם, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לשאול אותו".
השניים פיתחו מערכת של כללים קפדניים שהיא מפרטת:
בנוסף לכללים הטכניים, היא הקפידה על זהירות חברתית: "סיפרתי רק לחברות קרובות בבית על מערכת היחסים שלי. למרות שלונדון היא אחת הערים הגדולות בעולם, היא הרגישה קטנה מאוד כשהייתי במערכת יחסים נסתרת שם, אז שמרתי על הפה סגור".
מעבר לאתגרים המעשיים של הסתרת הרומן, היו גם קשיים רגשיים עמוקים. "לא להיתפס לא היה האתגר היחיד גם כן. כמה שניסיתי לשמור על הרגשות שלי בשליטה, לא הייתה דרך לברוח מהעובדה שהייתי מאוהבת באוליבר ונשאתי איתי משאלה סודית שהוא יעזוב את אשתו בשבילי".
היא הודתה לעצמה בתקווה הכוזבת: "לא היה חשוב שהוא אמר לי במפורש שהוא לעולם לא יתגרש ממנה. עדיין החזקתי בתקווה שיום אחד הוא ישנה את דעתו, שהוא יבחר בי ורק בי. לא אכפת לי אפילו כשהוא לפעמים התייחס אליי כ'אשתו השנייה'. זה היה עדיף מלהיות רק המאהבת שלו".
הקשר נמשך שש שנים ארוכות. "במשך שש שנים, רקדנו את הריקוד הזה. היו לי בני זוג במהלך התקופה הזאת, כמובן, כמה מהם אפילו די רציניים - אבל הם מעולם לא חשדו".
היא מתארת את המורכבות הרגשית: "זה היה הטוב והרע של הזמנים; זה היה גם מעורר וגם מתיש. למרות שתמיד האמנתי שהרומן שלנו אומר שקיבלתי את הטוב ביותר באוליבר, כן דאגתי לעיתים שהמצב הוציא את הרע ביותר ממני".
בסופו של דבר, היא החליטה לחזור לאוסטרליה. "בסופו של דבר, קיבלתי את ההחלטה קורעת הלב לחזור לאוסטרליה. בעוד שקיבלתי את העובדה שהוא אף פעם לא יעזוב את אשתו בשבילי, לא הייתי מוכנה לוותר על אוליבר לחלוטין".
הקשר לא הסתיים לחלוטין. "נשארנו בקשר וטסנו לראות אחד את השני כמה פעמים מאז. לפני שנתיים, הוא הטיס אותי במחלקת עסקים מסידני לאיסטנבול כי הוא רצה לראות אותי. הלכנו ברחובות יד ביד יודעים שאין שום סיכוי שמישהו שאנחנו מכירים יתפוס אותנו".
בפגישה האחרונה ביניהם, הוא הודיע לה על סוף נישואיו. "בשנה שעברה בחופשת הקיץ שלי, אוליבר פגש אותי בלונדון ואמר לי שהנישואים שלו נגמרו. לא הופתעתי. הוא לא היה מאושר זמן רב. אני מעולם לא הייתי הבעיה".
למרות הסיום, היא לא מתחרטת על הבחירה שלה. "עברתי הלאה עם החיים שלי עד אז אבל עדיין תהיתי מה היה יכול להיות אם הוא ואשתו היו נפרדים מוקדם יותר. למרות שאנחנו עדיין מדברים מפעם לפעם, לעולם לא אחזור לאוליבר".
המסר שלה לנשים אחרות במצב דומה ברור: "אין לי חרטה אחת על מערכת היחסים שלנו. אם את האישה השנייה, העצה שלי פשוטה: אל תלחצי על עצמך. סביר להניח שאת לא הבעיה. רק דעי מתי הגיע הזמן לסיים את זה".
התרעות פיקוד העורף