"גיליתי שבעלי בוגד בי בעודו גוסס מסרטן: התגובה שלו הייתה הכי כואבת"

"כשנפגשנו, הייתי מאוהבת עד מעל לראש בעבודה ובקריירה שלי, אבל היא לא אהבה אותי בחזרה", מודה קריסטין. היא הרשתה לעצמה "להתעוור בשמחה מאהבה" עם ג'יאני. "היה לנו רומן מואץ הזה שבו פתאום הוא שלח לי הודעות כל הזמן. אף אחד מעולם לא הקדיש לי כל כך הרבה תשומת לב".

אחרי כמה פגישות מרשימות, קריסטין טסה לרומא לנסיעת המחקר המתוכננת שלה, אבל ג'יאני לא היה רחוק ממחשבותיה והשניים התכתבו ללא הפסקה. "זה היה כאילו שהוא היה בכיס שלי כל הזמן מדבר איתי. זה היה מאוד רומנטי ומחשמל איך פיתה אותי הרומיאו האיטלקי הזה".

---

כשקריסטין חזרה הביתה, ג'יאני התעקש לאסוף אותה משדה התעופה. תוך חודש, הם עברו לגור יחד. בני הזוג היו מאושרים עד בלי די עד שכעבור שנה, קריסטין הבחינה בשומה חשודה על ראשו של ג'יאני.

התברר שזו מלנומה. "הוא ניתח אותה והיה אסיר תודה שמצאתי אותה", אומרת קריסטין. שנה לאחר מכן, ג'יאני הגיש לה טבעת יהלום ענקית - אבל זו לא הייתה הצעת נישואין. במקום זאת, זו הייתה תודה על הצלת חייו.

שנה נוספת חלפה, וג'יאני אכן ביקש את ידה. בני הזוג נישאו על סיפונה של ספינת תענוגות ליד חופי מערב אפריקה במרץ 2008. אך מעט ידעה קריסטין שלרומיאו האיטלקי שלה היו מספר מאהבות לאורך כל מערכת היחסים והנישואים שלהם.

בינואר 2009, ג'יאני הבחין בגוש מאחורי האוזן שלו, שדרש ניתוח גדול. הרופאים גילו שהמלנומה שלו חזרה והתפשטה לריאות. למרבה המזל, אחרי מספר ניתוחים מוצלחים, ג'יאני החלים לחלוטין.

אבל ב-2010, ידיו החלו לרעוד ורגליו קרסו תחתיו. קריסטין מיהרה איתו לבית החולים. הרופאים חששו שהסרטן שלו אולי חזר, אבל הם נזקקו לגישה לסריקות האחרונות שהיו שמורות על מחשב נייד ש"תמיד שמר עליו בפרטיות רבה".

באותה עת, לג'יאני הייתה מעט מאוד יכולת מוטורית, אבל קריסטין לא ידעה את הסיסמה למחשב הנייד או לטלפון הנייד שלו. "הוא שמר בקפדנות על הסיסמאות שלו - במבט לאחור, זה היה צריך להיות דגל אדום", היא נזכרת.

"בסופו של דבר הוא אמר לי את הסיסמאות כדי שאוכל לאחזר את הקבצים. רצתי הביתה להביא אותם. בזמן שסרקתי את הקבצים, משהו משך את עיני", מספרת קריסטין.

בזמן חיפוש בתיבת הדואר הנכנס של ג'יאני, קריסטין הבחינה באימייל עם שורת הנושא "Che Bella Donna", שפירושו "איזו אישה יפה" באיטלקית. למרות שהייתה סקרנית, היא לא פתחה אותו באותו רגע. לא היה לה זמן לבזבז והיא הייתה צריכה למהר בחזרה לבית החולים כדי לתת את הקבצים לרופאים.

באופן טבעי, האימייל החשוד העסיק את מחשבותיה, אבל היא הדחיקה אותו בזמן שהרופאים עבדו לאבחן את ג'יאני. "טיפלתי בו, ביקרתי אותו כל יום, בישלתי עבורו, הכל בזמן שהייתי בחופשת שירות ארוכה. זו הייתה תקופה מאוד קשה. כל החיים שלי סבבו סביבו", היא אומרת.

בסופו של דבר, סריקות חדשות חשפו שלג'יאני היה גידול בגודל כדור גולף שצמח במוחו. זה היה סרטן בשלב ארבע. המלנומה חזרה והתפשטה. הוא נזקק לניתוח מיידי להסרתו - אז, שוב, קריסטין דחקה את מה שמצאה לירכתי תודעתה.

אחרי הניתוח של ג'יאני, הסקרנות סוף סוף גברה עליה, והיא פתחה את האימייל. ג'יאני בגד בה. ה"אישה היפה" שהוזכרה בשורת הנושא הייתה המאהבת שלו ברומא.

הייתה לו אישה בטוסקנה, ואחרות פזורות בכל רחבי איטליה. חלקן, כמוהו, היו נשואות. אחרות האמינו שהן במערכת יחסים בלעדית איתו. בחלק מהאימיילים, הוא שיתף פנטזיות ארוטיות, באחרים, הוא התלונן על קריסטין.

קריסטין סרקה את האימיילים ובדקה את התאריכים. לחרדתה, היא גילתה שג'יאני שלח אימיילים למספר מאהבות בליל החתונה שלהם ונפגש עם אחרת בזמן נסיעה לרומא "לראות את הוריו". היקף ההונאה היה מדהים.

"זה היה הלם מוחלט ולא יכולתי להאמין שהוא עשה לי את זה. לא ידעתי אם אוכל לסלוח לו", היא מודה. "גיליתי באותו שבוע שהוא היה בוגד סדרתי וחולה סופני".

האינסטינקט הראשון של קריסטין היה לברוח, לעזוב את ג'יאני. אבל האם היא באמת יכולה לעשות זאת כשהוא שוכב חסר אונים בבית החולים?

"למחרת, הלכתי לבקר אותו והוא היה נרגש כי הגידול הוסר והוא היה מוכן לחזור הביתה", היא אומרת. "הייתי שקטה עכשיו שידעתי את הסוד הנורא שלו. הוא אמר לי, 'מה קרה לך? למה את לא שמחה בשביל זה?' ואז הגיהנום התחיל אחרי שעימתתי אותו עם השקרים שלו".

במקום להתנצל, ג'יאני האשים את קריסטין בבגידה שלו ואמר שהוא בגד רק כי הוא "השתעמם" ו"רצה קצת חופש". קריסטין נהגה בג'יאני הביתה בשתיקה, ואז נסוגה לחדר האורחים כדי לשקול את צעדיה הבאים.

ג'יאני עדיין היה צריך לעבור חודש של טיפולי הקרנות ולא היה מסוגל לנהוג. אז בני הזוג הסכימו לעבור את הטיפול קודם, ואז לדון בעתידם.

"טיפלתי בעצמי עם יין אדום והתחלתי לרוץ אבל ידעתי שזו לא אסטרטגיה לטווח ארוך", היא מספרת. "הלכתי לפסיכולוג, אבל חשבתי שייקח שנים להתאושש מזה. הייתי צריכה משהו מיידי".

אז היא הזמינה מקום בריטריט מדיטציה שקטה של 10 ימים במנזר בתאילנד, שם נזיר עודד אותה ללמוד על סליחה. באותו זמן, ג'יאני, שסיים את טיפולי ההקרנות שלו, טס בחזרה לרומא.

"אחד הנזירים סיפר לי על המשל של החץ השני; זו האמת האצילה הראשונה של הבודהיזם. כולנו חווים סבל, זה בלתי נמנע, זה החץ הראשון. השני הוא איך אנחנו מגיבים לכאב או לסבל הזה. אנחנו שולטים בזה", היא מסבירה.

"רציתי גם לשמור את הלב שלי פתוח ולא להפוך לאישה מרירה ובודדה. ידעתי שהאלטרנטיבה תהיה לעזוב אותו עם גישה של 'שילך לעזאזל', אבל לא רציתי להיות האדם הזה".

הטיול לתאילנד בסופו של דבר נתן לה פרספקטיבה חדשה על סליחה ועל המצב שלה בכלל. גם אחרי שהגידול הוסר, הרופאים לא ידעו כמה זמן נשאר לג'יאני. כל מה שהם יכלו לעשות היה לעזור עם הסרטן.

"כשהגעתי בחזרה לאוסטרליה, ככל שדיברתי יותר עם מומחים, כך הפך ברור יותר שמלנומה בשלב ארבע היא למעשה גזר דין מוות. זה רק עניין של כמה זמן נשאר לך", היא אומרת.

לאורך כל התהליך, ג'יאני מעולם לא התנצל על מעשיו, אף פעם. אבל קריסטין הצליחה לסלוח לו והתמקדה בזיכרונות המאושרים שחלקו.

מאוחר יותר קריסטין כתבה ספר על החוויה שלה. קטע אחד אומר, "אני עדיין מופתעת מכמה קל היה להשלים... שנינו הגענו לאותה מסקנה, שאנחנו בזה ביחד, עד הסוף".

ג'יאני רצה למות בבית במישן ביץ' בצפון קווינסלנד הרחוק, אז קריסטין עשתה את הסידורים, כולל ארגון ביקורים ממשפחה וחברים. בזריחה של יום השנה החדשה 2011, ג'יאני מת בשלווה כשקריסטין אוחזת בידו.

בימים שלאחר מכן, היא הרימה את הטלפון והתקשרה אישית לכמה שיותר מהמאהבות שלו כדי להודיע להן שהוא הלך לעולמו. "זה היה הדבר הנכון לעשות", אומרת קריסטין.

"התקשרתי לאחת ברומא והסברתי איך ידעתי שהוא היה משמעותי עבורה, והיא הייתה כל כך אסירת תודה. אחרת אמרה לי שהורדתי ממנה נטל עצום - זה היה כאילו לקחנו את הכאב זו של זו". בשיחה איתה, קריסטין הרגישה את הזעם שלה הופך לדמעות.

כל השנים האלה מאוחר יותר, קריסטין חשבה המון לגבי החוויה. "זה עזר לי לצמוח בדרך שלא יכולתי לצמוח אחרת", היא אומרת.

"אני מאמינה שהאנשים שפוגעים בך הכי הרבה הם המורים הגדולים ביותר שלך. אני רוצה לכבד אותו על כל מה שהוא נתן לי בחיים. כולנו פגומים, וזה היה הפגם שלו".

המסר שלה לאחרים הוא לקחת עט ולכתוב בכל פעם שאתם במקום חשוך, ו"להפוך למשענת הטובה ביותר של עצמכם". קריסטין תיעדה את הסיפור בספר בשם "לאהוב את בעלי השקרן, הגוסס, הבוגד" כדרך להתאבל ולסלוח.