"היגרתי לאי עם שישה אנשים בלבד - זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי"

מתי בפעם האחרונה פינטזתם על לעזוב כאן הכל ולהתחיל מחדש במקום אחר? יש כאלה שמגשימים את החלומות שלהם. קטרין, בת 22 בלבד, הצליחה להביא את עצמה לשנות את המיקום שלה. היא נולדה וגדלה בבריטניה, אך החליטה לעבור לאי נידח במרחק אלפי קילומטרים.

קטרין מפרסמת בבלוג שלה באתר שהקימה, Catrin Explores, על החיים שלה ברחבי העולם בטיולים אינסופיים ויופי שאי אפשר לעמוד בפניו. היא מספרת שמגיל צעיר אהבה לטייל ולעיתים קרובות אפשר לראות אותה על המטוס מגיעה למקומות מרגשים ונידחים.

בשנת 2023 היא החליטה לקחת את החיים בידיים ועזבה את ביתה בווילס והחליטה לעבור למוטוטאפו, אי קטן מול חוף אוקלנד בניו זילנד. האוכלוסייה באי? שישה אנשים בלבד. מוטוטאפו, שפירושו "קדוש" במאורית, מתהדר בנופים מדהימים, הוא מקלט לציפורים מקומיות ואפשר להגיע אליו רק במעבורת מאוקלנד.

קטרין שיתפה את היתרונות והחסרונות של החיים במקום כה נידח בפוסט בבלוג באתר שלה Catrin Explores. אם אתם מחפשים חיים שקטים, אי נידח עלול להיות מושלם, כפי שהרפתקנית חשפה שאין "מולת עסקים" במוטוטאפו.

קטרין, שחיה על האי במשך תשעה חודשים ועבדה במרכז פנאי חיצוני, הסבירה שיש הרבה זמן לחשוב ולהירגע, כשקול ציוץ הציפורים הוא הרעש היחיד שעלול להעיר אתכם בבוקר. בגלל המיקום הנידח ביותר, למוטוטפו יש מעט זיהום אור, מה שאומר שבלילה השמיים מוארים באלפי כוכבים נוצצים.

"אם אתם אוהבים תצפית כוכבים ואסטרולוגיה, אז מגורים במקום נידח תהיה סופר מגניבה!", אמרה קטרין. מוטוטאפו מלא בחופים חוליים מקסימים ומציע נופים מדהימים של אוקלנד למרחק.

קטרין התפארה שהאי גם מציע נופים פנורמיים של איים סמוכים, גבעות מתגלגלות ואפילו הר געש. אפילו כמטיילת מנוסה, קטרין אמרה שכאישה צעירה, היא לעתים קרובות חוששת לביטחונה כשהיא בחו"ל. עם זאת, היא חשפה שבאי שלה היא הרגישה הכי "בטוחה" שהיא אי פעם הרגישה.

"אף פעם לא אהבתי לצאת מהבית אחרי שיורד החושך, לא השארתי את הדלתות פתוחות, הייתי תמיד פרנואידית שמשהו הולך לקרות. עכשיו דבר אחד פחות מעסיק אותי כשאני הולכת לישון", היא אמרה.

אם תהיתם לעצמכם, במוטוטאפו אין ברים, פאבים או חנויות, מה שעלול להישמע משעמם לחלק. עם זאת, קטרין הסבירה שזה עזר לה לחסוך אלפים לטיול הבא שלה. מכיוון שאין חנויות או מסעדות על האי, קטרין הודתה שיכול להיות מסובך להשיג אוכל.

בכל פעם שהיא הייתה צריכה ללכת לחנויות, היא הייתה צריכה לחכות למעבורת ליבשת, מה שאומר שהיא הייתה צריכה לתכנן היטב כדי לוודא שהיא לא נשארת בלי.

בלי חיי לילה, ורק עם חמישה אנשים אחרים להסתובב איתם, החיים על האי יכולים להיות משעממים. "אתה צריך להסתדר עם הטבע ולבדר את עצמך", אמרה קטרין. לבסוף, קטרין אמרה שהחלק הקשה ביותר בחיים על האי היה חוסר היכולת לקפוץ לחנויות או לצאת לארוחת ערב מתי שהיא רוצה. "אתה מתחיל להשתגע, להיות תקוע באותו מקום, עם אותו נוף ואותם אנשים", היא חשפה, אבל בו בזמן אומרת שזה שווה את השקט הנפשי.