״עזבנו את המדינה עם הילדים: הכסף שלנו שווה יותר בעולם מאשר בארץ״

"פשוט ישבנו וחשבנו יום אחד, על כמות הכסף שהוצאנו על שבועיים הכל כלול, אפשר לקבל הרבה יותר תמורה לכסף אם בוחנים את זה לעומק", מסביר ג'וש, שעובד כמנקה. המסקנה הייתה פשוטה: אם הם ימכרו את הבית בן שלושת החדרים שלהם, יוכלו לחיות חיים של הרפתקה עם הילדים שלהם בני 7 ו-3.

כשחזרו הביתה, הם לא התמהמהו. באפריל השנה הם העלו את הבית הויקטוריאני המקסים שלהם ב-Cruise Road בשפילד למכירה. הבית, עם חלון המפרץ הקלאסי שלו ומיקומו המעולה ליד פארק Endcliffe ו-Bingham, היה כל כך מושך עד שנמכר תוך 24 שעות בלבד.

המחיר המבוקש היה 259,950 פאונד - סכום הגיוני לאזור שבו בתים נמכרים בממוצע בסביבות 250,000 פאונד. אבל אף אחד לא ציפה למכירה כל כך מהירה. "זה פשוט מרגיש לא מציאותי וזו הרפתקה - אפילו עכשיו כשאנחנו יושבים כאן אנחנו לא מרגישים שאנחנו אלפי קילומטרים משם", אומרת קייטי, שעבדה כמעצבת שיער.

ברגע שהחוזה על הבית נחתם, המשפחה החלה במבצע חיסול מקיף. "כל מה שהיה לנו מכרנו. השתמשנו ב-Vinted כדי למכור בגדים, ומכרנו את המיטות, הספה, הטלוויזיה והרכבים", מספר ג'וש. הם מכרו "כל דבר שאפשר לדמיין" והשאירו לעצמם רק ארבעה תרמילים.

ב-22 באוגוסט, המשפחה עלתה על המטוס ממנצ'סטר לתאילנד - תחילת המסע החדש שלהם. בלי תוכניות חזרה, הם מתעדים את חוויותיהם בטיקטוק בחשבון @4backpacksmanymemories ומשתפים אלפי עוקבים במסע שלהם.

המספרים מדברים בעד עצמם. בבריטניה המשפחה הוציאה כ-4,000 פאונד לחודש, בתאילנד הם חיים בנוחות עם 1,500-2,000 פאונד לחודש בלבד. מתוכם רק 500 פאונד יוצאים על מגורים, והשאר מיועד לפעילויות וחוויות משפחתיות. התקציב היומי שלהם בתאילנד הוא כ-35 פאונד - סכום שמאפשר להם לחיות בשפע יחסי.

"במקומות כמו דרום מזרח אסיה אפשר לחסוך בכסף", מסבירה קייטי. "אנחנו רק רוצים את הדרך הפשוטה של החיים ולבלות זמן איכות ביחד כמשפחה".

אחת השאלות הראשונות שאנשים שואלים על המסע שלהם היא: "מה עם החינוך של הילדים?" אבל ג'וש וקייטי כבר התכוננו לזה. הם יעקבו אחרי אקדמיית Oakwood - פלטפורמה מקוונת שמספקת משאבי למידה מותאמים, עם מורה פרטי שבודק את ההתקדמות של הילדים מדי שבוע.

"הילדים כבר משגשגים", אומרת קייטי בגאווה. התוכנית שלהם היא ללמד את הילדים "דברים אחרים" מחוץ לחינוך המיינסטרים המסורתי, ולהעניק להם חוויות שלא היו יכולים לקבל במערכת החינוך הבריטית.

אולי הדבר הכי מרגש במסע שלהם הוא שאין להם תוכנית קבועה. "אין לנו מסלול מתוכנן", מדגישה קייטי. "זה הלא-נודע לכולנו אבל זה מה שמרגש אותנו. אנחנו יודעים שכמשפחה כל עוד יש לנו אחד את השני נוכל להצליח בכל דבר".

המשפחה מתכננת לעבור ליעד הבא שלהם בדרום מזרח אסיה בסוף ספטמבר, אבל אף מקום לא מוזמן מראש. הגמישות הזו היא חלק מהקסם - היכולת לנוע בקצב שלהם, לגלות מקומות חדשים ללא לחץ של לוחות זמנים קשיחים.

כמובן שלא הכל פשוט. קייטי מודה שהדבר היחיד שמדאיג אותה הוא התגעגעות למשפחה שהושארה בבריטניה. "אם יכולתי להרים אותם ולקחת אותם איתי, הייתי עושה את זה", היא אומרת בכנות. "לפני הטיסה, כשאמרתי שלום לאמא שלי היה קשה, אבל ברגע שעליתי למטוס הייתי בסדר".

למרות החששות הראשוניים, קייטי מודה שהרגישה טוב כשהם התרחקו מבריטניה. "כשעזבנו את בריטניה זה היה כמו שחשדתי", היא מספרת. "זו הרפתקה - אפילו עכשיו כשאנחנו יושבים כאן אנחנו לא מרגישים שאנחנו אלפי קילומטרים משם. זה כמו 'אלוהים, עשינו את זה, אנחנו כאן'".

החלק המעניין הוא שג'וש וקייטי לא יחידים במסע הזה. זוגות רבים בעולם המערבי מגלים שהם יכולים לחיות חיים טובים יותר ובעלויות נמוכות במדינות אחרות. המגמה הזו התגברה במיוחד לאחר הקורונה, כשאנשים התחילו להעריך מחדש את סדרי העדיפויות שלהם בחיים.

עבור המשפחה הזו, ההחלטה כבר הוכיחה את עצמה. הילדים פורחים, החוויות מצטברות, והכסף מחזיק הרבה יותר זמן. זה הוכחה חיה לכך שלפעמים החלטות נועזות יכולות להוביל לחיים הרבה יותר עשירים - לא רק מבחינה כלכלית, אלא מבחינה רגשית וחוויתית.

המסר שלהם פשוט: "זה הלא-נודע לכולנו אבל זה מה שמרגש אותנו. כל עוד יש לנו אחד את השני, נוכל לכבוש הכל".