"לאחרונה הייתי במסיבה בית עם החברה שלי ונכנסתי למטבח לראות אותה מתחבקת עם בחור אחר. היה ברור שמשהו קורה ביניהם או שזה התחלה של משהו שקורה", כותב הקורא, וכבר במשפט הפתיחה ניכרת החרדה והבלבול.
התגובה שלו הייתה אנושית לגמרי: "התחלתי לצעוק ומשכתי אותו הצידה. אני לא הכי גאה ברגע הזה, אבל הייתי כועס מאוד ועלה לי החום. היא בכתה ועזבתי זמן קצר לאחר מכן. זה היה מאוד משפיל".
למחרת, כמו זוגות רבים אחרי משבר, הם ניסו לתקן: "דיברנו למחרת והיא התנצלה, ואני התנצלתי על הצעקות. היא אמרה ששום דבר לא קרה, אבל אני ראיתי משהו אחר".
הקורא חושף את המציאות המורכבת שלהם: "אנחנו בני 28 ויחד כבר ארבע שנים, אבל גרים שעת נסיעה זה מזה, מה שלא אידיאלי". זוגיות בת ארבע שנים זה לא מעט, אבל המרחק הפיזי מוסיף רובד של קושי לכל מערכת יחסים.
החשד שלו לגבי רמת המחויבות של חברתו מתחזק: "היא כנראה לא מחויבת לזוגיות כמוני ואני תוהה איפה זה משאיר אותנו". הוא מתאר דילמה שמכירים זוגות רבים - כשאחד המשותפים מרגיש יותר מושקע מהשני.
החברה שלו נותנת הודעה מבלבלת: "היא מתעקשת שהם סתם חברים, אבל מודה שלא הייתה צריכה לחצות את הקו, ושהיא רוצה שנישאר ביחד, אבל מה הטעם?".
הקורא מגלה שזה לא האתגר הראשון שלהם: "היו לנו עליות וירידות אבל שום דבר כמו זה". היחסים שלהם לא היו חלקים, אבל המקרה הנוכחי הוא בקטגוריה שונה לגמרי.
כעת הוא עומד מול החלטה קשה לגבי התכניות שכבר הכין: "תכננתי להשכיר את הדירה שלי ולעבור קרוב אליה, אבל האם יש לנו בכלל עתיד ביחד?" ומסיים בשאלה פשוטה אך מורכבת: "אני לא חושב שאני מגזים, אבל מה את חושבת?"
היא מציגה תובנה עמוקה על דינמיקה זוגית שמוכרת לרבים: "לפעמים כשאתה בזוגיות זמן מה, זה מגיע לנקודה שבה זה לא מרגיש נכון, אבל אתה ממשיך מההרגל". זוהי תובנה שמתארת בדיוק את המצב של זוגות רבים שנמצאים בצומת דרכים.
קולין מזהה את הבעיה המרכזית ומציעה הסבר אפשרי להתנהגות של החברה: "אולי ככה היא מרגישה ואולי אתם חיים חיים נפרדים יותר מדי זמן. אם שעת הנסיעה אומרת שאתם נפגשים רק בסופי שבוע, למשל, אז אולי זה לא מספיק".
דעתה על זוגיות למרחקים ברורה וישירה: "אני לא מאלה שמאמינות שמרחק מגדיל את התשוקה. לעתים קרובות זה מוביל להתרחקות או לבגידות".
קולין מציעה מסלול פעולה מעשי: "אם קשה לדבר בלי שהדברים מגיעים לריב, אז ייעוץ זוגי יכול להיות אופציה אם אתם באמת רוצים להישאר ביחד".
היא מציגה את לחץ הגיל והזמן שמכיר כל זוג בשנות העשרים המאוחרות: "שניכם מתקרבים לגיל 30 וזה מרגיש כמו 'עכשיו או אף פעם' מבחינת הצעדים הבאים. האם אתם מפסיקים עכשיו או עוברים לגור ביחד ורואים לאן זה הולך?"
קולין מסכמת בחכמה ובתובנה: "ה'חיבוק' הזה הוא כנראה סימן שדברים צריכים להיפתר בדרך זו או אחרת". היא מזהירה מפני הישארות במערכת יחסים מסיבות לא נכונות: "אבל אל תישאר בזוגיות מהרגל או כי אתה מפחד מהלא נודע".
הסיום שלה מעודד ומעצים, תוך מתן פרספקטיבה רחבה יותר: "שניכם צעירים ויש לכם הרבה אפשרויות. בהצלחה".
התרעות פיקוד העורף