המפגש הזה, שנועד לייצר פתיחות וחיבור אישי, הפך במהרה למסכת של גילויים מצמררים וסגירת מעגלים בלתי נתפסת, כזו שגם ותיקי הכתבים בחדר התקשו להישאר אדישים מולה.
חנה הביטה בי, חיוך מצטנע על פניה, וסיכמה בפשטות יהודית עמוקה: "אבי לימד אותנו שלהיות טוב זה נורמלי. אתה לא צריך לקבל פרס על לעשות את הדבר הנכון".
השנה הדיון על חשיבות המצעד קיבל משנה תוקף ומשמעות כואבת בעקבות אירועי 7 באוקטובר. העיתונאית הודיה כהן מ"ישראל היום" ציינה כי האירועים האחרונים פתחו פצעים ישנים והמחישו את הערך של העדות החיה מול האנטישמיות הגואה.
היום בשעה 13:00, כשהצפירה תישמע והשער עם הכיתוב "העבודה משחררת" ייפתח, אלפי צועדים יצעדו מאושוויץ לבירקנאו. בראשם יעמדו חנה, ברוך, רינה ונפתלי - לא כקורבנות, אלא כעדים חיים לכך שהרוח האנושית חזקה מכל מכונת השמדה.
עבורי, כנכד לניצול שחב את חייו למשפחה שיושבת מולי, הצעדה הזאת היא הרבה יותר מסיפור עיתונאי - היא חוב מוסרי, משפחתי ולאומי. ננצח את השנאה גם הפעם.