התביעה, שהוגשה תחילה תחת השם הבדוי "ג'ון דואו", הכילה שורת האשמות חמורות. המתלונן טען כי חג'דיני ניצלה את מעמדה כדי להפוך אותו ל"עבד המין" שלה. על פי פירוט הטענות מתוך המסמכים המשפטיים, הבכירה סיממה אותו לכאורה בסם האונס רוהיפנול ובכדורי ויאגרה, וכפתה עליו לבצע בה אקטים מיניים. בנוסף, הוא טען כי היא נהגה לכנותו בשמות גנאי כגון "צעצוע המין הערבי הקטן שלי", והעליבה את המוצא האתני של אשתו.
מסכת ההתעללות לא נעצרה שם. המתלונן גרס כי חג'דיני הופיעה ללא הזמנה בדירתו, פשטה את חולצתה וכפתה את עצמה עליו בעודו ממרר בבכי. ככלי סחיטה, כך נטען, היא איימה לחסל את הקריירה שלו, לקצץ בבונוס השנתי שלו ולהרוס את עתידו בבנק אם לא יציית לגחמותיה.
אלא שעל פי דיווחים ב"ניו יורק פוסט", החזית הדרמטית של התביעה החלה לקרוס במהירות. תחקיר העלה כי בניגוד לטענתו של המתלונן כי חג'דיני שלטה בבונוסים שלו, השניים כלל לא היו באותה שרשרת פיקוד. בעוד שחג'דיני דיווחה למנהל אחד, המתלונן דיווח לאחר, ולא הייתה לה כל השפעה על שכרו או קידומו.
דוברות ג'יי.פי מורגן מסרה כי חקירה פנימית, שכללה בדיקת תכתובות ורישומי טלפון, העלתה כי אין כל שחר להאשמות, וכי ראנה עצמו סירב לשתף פעולה עם חקירת תלונתו. עורכי דינה של חג'דיני מסרו כי היא מכחישה בתוקף את הטענות, ומעולם אף לא ביקרה במיקום שבו התרחשה התקיפה לכאורה.
התביעה אמנם נמשכה לאחרונה על ידי עורכי דינו של ראנה לצורך "תיקונים", אך הנזק התדמיתי האדיר לשמה של חג'דיני במנועי החיפוש כבר נעשה.