אבל כשהייתה בת שמונה, היא גילתה במקרה סוד ששינה את הדרך שבה ראתה את אביה. כשחיטטה במדפים העליונים בחדר העבודה, מצאה ערימת ספרים צבעוניים שהוסתרו מאחורי ספרים אחרים. על הכריכות הופיעו איורים פרובוקטיביים, ורבים מהכותרים כללו את המילה "סקס".
ואז הבחינה בפרט שהותיר אותה המומה: על דף השער הופיע שמו של אביה, איירה אלתרמן. בהמשך גילתה כי מאז שנות ה-70 כתב אביה ספרי מין שנמכרו במיליוני עותקים ברחבי העולם ותורגמו לשפות רבות. שרה לא העזה לשאול אותו על כך. הפער בין האב השמרן שהכירה לבין הסופר הסודי ערער את אמונה בו. "הפסקתי לבטוח בו באיזשהו אופן, כי ידעתי שהאבא שהוא מראה לי אינו כל האדם שהוא באמת", סיפרה.
במשך שנים המשיך הנושא להיות טאבו. שרה עזבה את הבית, נישאה, עברה לחוף המערבי והפכה בעצמה לסופרת. במקביל, אביה החל להידרדר. לאחר שאיבד את עבודתו, הוא התחיל לשאול שוב ושוב את אותן שאלות ולהתנהג באופן לא אופייני. באפריל 2014, כשהייתה בת 34 ובהיריון, התבשרה שרה כי אביה אובחן כחולה אלצהיימר. הרופא הסביר לה כי המחלה פוגעת בזיכרון, בחשיבה ולעיתים גם בעכבות החברתיות. לפתע הבינה מדוע אביה ביקש לחזור לכתוב ספרי מין - ואף ביקש ממנה לעזור לו.
למרות המבוכה והכאב, שרה הסכימה לערוך את כתביו ולתת לו משוב. במקביל סייעה לו, יחד עם אמה, להעלות על הכתב סיפורי ילדים שנהג לספר לה ולאחיה לפני השינה, כדי שנכדיו יכירו משהו ממנו. איירה אלתרמן מת ב-6 ביולי 2015, יומיים לאחר יום הולדתו ה-70. בנה של שרה אמנם גדל בלי להכיר את סבו, אך נותר לו אוסף הסיפורים שכתב - מזכרת אחרונה מאדם מורכב, מלא סתירות, שאהב מילים עד סוף חייו.