אסירי המסך
רמדאן הסביר כי פלטפורמות הרשת החברתית מבוססות כיום על מערכת שלמה של כלים ואלגוריתמים שנועדו להשאיר את המשתמש מול המסך זמן רב ככל האפשר. בראש הכלים הללו נמצאת טכניקת "הגלילה האינסופית", שמייצרת זרימה רציפה של תוכן ללא נקודות עצירה טבעיות, כאלה שהיו יכולות להזכיר למשתמש את הזמן שחלף או לגרום לו לעצור ולבחון את הרגלי השימוש שלו.
לדבריו, הטכניקה הזו תוכננה לכאורה כדי לשפר את חוויית המשתמש ולהקל על הגישה למידע, אך עם הזמן הפכה למנוע המרכזי של מה שמכונה "כלכלת הקשב". מדובר במודל עסקי שבו ענקיות הדיגיטל מתחרות על תשומת לבם של המשתמשים, ממירות אותה להכנסות פרסום עצומות והופכות את הקשב האנושי למשאב כלכלי.
רמדאן הוסיף כי הסכנה האמיתית טמונה באופן שבו הסביבות הדיגיטליות הללו מתוכננות לנצל חולשות פסיכולוגיות אנושיות. בכל גלילה חדשה, המוח מצפה למנת דופמין באמצעות תוכן מפתיע, מרגש או מסקרן. כאשר המעגל הזה חוזר על עצמו במשך שעות, המשתמש עלול להילכד במה שמכונה "גלילה כפייתית", בלי להבין באמת כמה זמן חלף ומהי ההשפעה המצטברת של ההרגל הזה.
"מוח פופקורן"
לדברי רמדאן, ההתמכרות ההתנהגותית הזו הולידה את תופעת "מוח הפופקורן" – מצב תודעתי שבו המוח מתרגל לזרימה מהירה ורצופה של מידע וגירויים, בדומה לגרגרי פופקורן הקופצים ללא הפסקה. במצב כזה, האדם מתקשה יותר לשמור על ריכוז לאורך זמן, ונוטה לעבור במהירות ובשטחיות בין רעיונות, משימות ותכנים.
הוא הזהיר כי ההשלכות של התופעה אינן מסתכמות בהסחת דעת רגעית. לדבריו, היא עלולה לפגוע במיומנויות של למידה עמוקה, להגביר רמות של חרדה ומתח, ולגרום לפגיעה בפריון העבודה, בהישגים הלימודיים ובמערכות יחסים חברתיות.
סייבר כבר לא רק עניין טכני
חמדי הדגיש כי מושג הסייבר בעידן הנוכחי חייב לחרוג מהמסגרת המסורתית של הגנה על מערכות, רשתות ומאגרי מידע. לדבריו, הוא צריך לכלול גם הגנה על האדם עצמו מפני סיכונים דיגיטליים בלתי נראים. ביטחון דיגיטלי, כך טען, כבר אינו סוגיה טכנית בלבד, אלא נושא חברתי, בריאותי וחינוכי המחייב שיתוף פעולה בין ממשלות, מוסדות חינוך, משפחות וחברות טכנולוגיה.
הוא הוסיף כי האחריות אינה מוטלת רק על המשתמשים. לדבריו, גם ענקיות הטכנולוגיה נושאות באחריות, משום שביכולתן לעצב פלטפורמות מאוזנות ואנושיות יותר, כאלה שיתחשבו בבריאות הנפשית של הציבור במקום להתמקד באופן בוטה במדדי מעורבות וברווחים.
חמדי סיכם כי הקדמה הטכנולוגית מאבדת מערכה התרבותי כאשר היא הופכת לכלי שמפזר את תשומת הלב ופוגע באיכות החיים. לדבריו, בעידן של קפיצה מהירה בבינה מלאכותית ובאלגוריתמים חכמים, ממשל תקין ואוריינות דיגיטלית הם כבר לא אפשרות אלא הכרח דחוף. המאבק האמיתי בעתיד, הזהיר, לא יתנהל רק על נתונים או מכשירים, אלא על המוח האנושי, על הקשב שלו ועל יכולתו לחשוב באופן חופשי.
התרעות פיקוד העורף