אלא שמחקר חדש מציע כי תחת תנאים מסוימים, יתושים יכולים ללמוד שהריח של DEET קשור לאפשרות למצוא "ארוחת דם". במילים אחרות: במקום שהריח יסמן להם "להתרחק", הוא עלול להפוך אצלם לרמז שמשהו טעים נמצא בסביבה.
לשם השוואה, רק 17% מהיתושים שלא עברו "אימון" כזה ניסו לעקוץ באותם תנאים. גם יתושים שנחשפו ל-DEET בלבד, או שאכלו דם בלי חשיפה לחומר, לא הראו תגובה דומה בעוצמתה. בניסוי נוסף נמצא כי כמעט 60% מהיתושים שאכלו קודם דם בנוכחות DEET ניסו בהמשך להגיע ליד של חוקר שטופלה בחומר. לעומת זאת, יתושים שלא עברו את ההתניה העדיפו באופן ברור את היד שלא טופלה.
ועדיין, לפני שאתם זורקים את הספריי לפח ונכנעים ליתושים - החוקרים מדגישים שלא זו המסקנה. לזרי הבהיר כי DEET אינו מאבד את יעילותו בשימוש רגיל, וכי הממצאים התקבלו בתנאי מעבדה מיוחדים שנועדו לבדוק כיצד יתושים לומדים ומגיבים.
גם מומחים שלא השתתפו במחקר קראו להמשיך להשתמש בדוחי יתושים. ד"ר נינה סטנצ’יק מאוניברסיטת ETH בציריך אמרה כי יכולת הלמידה של יתושים מרשימה, אך המסר החשוב לציבור הוא להקפיד לחדש את המריחה לפי ההוראות. לדבריה, הסיכון לקשר כזה עולה בעיקר כאשר החומר מתחיל להתפוגג.
המסקנה המעשית פשוטה למדי: דוחה יתושים עדיין עובד, אבל אל תתייחסו אליו כמו קסם חד-פעמי. אם אתם נמצאים באזור מלא יתושים, במיוחד במדינות שבהן עקיצות עלולות להעביר מחלות, חשוב למרוח שוב בזמן, לפי תווית המוצר. כי אם יש דבר אחד שהמחקר הזה מזכיר לנו, זה שהיתושים אולי קטנים - אבל הם ממש לא פראיירים.
התרעות פיקוד העורף