הייז הסבירה כי אצל זכרים מדובר לרוב בחיכוך על ענף, צעצוע, מקל עמידה או אפילו על יד, רגל או כתף של הבעלים. אצל נקבות נצפתה לרוב הרמת זנב והיצמדות לאובייקטים נוחים. לעיתים ההתנהגות לוותה בנפנופי כנפיים ובקולות שאינם נשמעים בדרך כלל מהציפורים.
החוקרים מדגישים כי הבעיה האמיתית עלולה להיות דווקא בתגובה האנושית. בעלי ציפורים, מתוך דאגה או מבוכה, פונים לעיתים לווטרינרים ומבקשים "לטפל" בהתנהגות. במקרים מסוימים הומלץ להסיר מתקני עמידה או צעצועים, להימנע מליטוף באזורים מסוימים, ובמקרים קיצוניים אף להשתמש בטיפולים הורמונליים או בניתוחים. לדברי הייז, התערבויות כאלה עלולות להזיק הרבה יותר מההתנהגות עצמה. "וטרינרים לא צריכים להמליץ לבעלים לעצור את זה, אלא אם ברור שזה גורם לבעיה כרונית כמו צניחה - וזה מיעוט מוחלט של המקרים", אמרה.
בשורה התחתונה, החוקרים מציעים מסר פשוט לבעלי ציפורים: אם התוכי או הציפור שלכם מפגינים התנהגות כזו מדי פעם, אין צורך להיכנס לפאניקה. ברוב המקרים, זו לא עדות לטראומה, לא סימן שהציפור "מקולקלת", ולא משהו שדורש ענישה. לפעמים, גם בעולם הציפורים, הטבע פשוט עושה את שלו.
התרעות פיקוד העורף