דניאל ביקש אישה צעירה, יפה באופן מסורתי, שמעוניינת בנישואים ובילדים, מגיעה מהמערב התיכון ועובדת במקצוע טיפולי - אך לא רופאה, משום שלדבריו זה יעיד שהיא ממוקדת מדי בקריירה. הוא אף ציין העדפות מדויקות במיוחד לגבי תווי הפנים שלה. בסופו של דבר, גם סכום גבוה במיוחד לא סייע לו למצוא התאמה.
הטרנד הזה התחזק בשנים האחרונות ברשתות החברתיות, בין היתר דרך משפיעניות שמציגות אורח חיים ביתי, נשי ורך יותר, עם דגש על אימהות, בישול, משפחה ותפקידי מגדר מסורתיים. עבור חלק מהנשים מדובר בבחירה אישית ואסתטית; עבור מבקרים, מדובר בנסיגה מערכים פמיניסטיים ובשיווק מחודש של מודל זוגי היררכי.
מעניין במיוחד שהמגמה אינה מוגבלת למדינות שמרניות. לפי שירות השידוכים Three Day Rule, שגם הוא גובה עשרות אלפי דולרים עבור חבילות VIP, גם בניו יורק ובמדינות ליברליות יותר גברים מצליחים, בעיקר מתחומי הפיננסים והטכנולוגיה, מבקשים שידוך עם נשים "מסורתיות", "מאמינות" או "משפחתיות".
מחקרים שצוטטו בכתבה מצביעים גם הם על שינוי תרבותי רחב יותר. סקר של קינגס קולג’ לונדון מצא כי גברים מדור ה-Z נוטים יותר מבני דור הבייבי בום להעדיף בת זוג מסורתית. לפי הסקר, כמעט שליש מהגברים הצעירים הסכימו עם הטענה שאישה צריכה לציית לבעלה, ושיעור דומה הסכים שעליה לסמוך עליו בקבלת החלטות חשובות בבית.
עם זאת, השדכניות מזהירות כי הפנטזיה לא תמיד עומדת במבחן המציאות. חלק מהגברים מגלים שהאישה "המושלמת" שדמיינו אינה בהכרח מתאימה להם, או כלל אינה מעוניינת בהם. במקרים אחרים, דווקא התאמות שלא ענו על רשימת הדרישות המקורית הובילו לקשרים מוצלחים יותר. בסופו של דבר, התופעה חושפת לא רק שינוי בשוק הדייטינג היוקרתי, אלא גם מאבק תרבותי עמוק יותר: בין שאיפה לזוגיות מסורתית, רצון בשליטה ובוודאות, ופער הולך וגדל בין הפנטזיה הרומנטית לבין המציאות האנושית.