לאחר האירוע, היא הבינה שהכעס שהיא חווה נמשך איתה גם הביתה ופוגע בשגרת יומה. באותו רגע החלה לפתח מנגנון התמודדות אישי: במקום להמשיך לשאת את הכעס, היא החלה לדמיין תרחישים קיצוניים שבהם האדם שהכעיס אותה כבר אינו חלק מחייה. לדבריה, עצם המחשבה הקיצונית גורמת לה להרגיש הקלה כמעט מיידית ולשחרר את תחושת הזעם. היא מודה שמדובר בגישה לא שגרתית ואף "מעוותת", אך מציינת כי מבחינתה היא יעילה מאוד.
בסיום דבריה היא מדגישה כי מדובר בדרך פרטית בלבד להתמודדות רגשית, וכי היא מודעת לכך שמדובר בדמיון בלבד שמאפשר לה להרפות מהכעס ולהמשיך הלאה.