הרחבה הפכה לרייב מלא אנרגיה, עם קהל שמזיע, צורח ושר יחד להיטי פופ כמו "Let’s make the most of the night like we’re gonna die young". האירוניה? אף אחד שם לא באמת התעסק במוות - אלא דווקא בחיים עצמם.
בין כל הטכנולוגיה, היה גם מקום לרוחניות: קריאה בקלפים, אסטרולוגיה, מדיטציות קוליות ואפילו ציורי גוף שהפכו את המשתתפים ליצירות אמנות מהלכות. האירוע כולו נע בין שני עולמות - מצד אחד ניסיון מדעי כמעט אובססיבי להאריך חיים, ומצד שני מסיבה חסרת עכבות שמזכירה לכולם למה בכלל רוצים לחיות יותר: כדי ליהנות מהדרך.
אספרי עצמו, שמכוון להגיע לגיל 180, טוען שהרעיון הוא לא רק לחיות יותר - אלא לחיות טוב יותר. והקהל? נראה שמסכים. "כיף להיות באותו וייב עם אנשים שמבינים אותך," אמרה אחת המשתתפות, חבושה בקרן חד-קרן מנצנצת. "אנחנו רוצים לחיות הרבה - אבל גם לחיות חזק".