בין הסימנים שעלולים להדליק נורה אדומה: נוקשות בבוקר, צליעה שמשתפרת בהמשך היום, הימנעות מריצה או מעלייה במדרגות, מפרקים חמים או נפוחים, בקשה להינשא על הידיים בתדירות גבוהה יותר, או פרישה מוקדמת ממשחק ביחס לילדים אחרים. לדבריו, דפוס מתמשך של נוקשות, צליעה או הימנעות מתנועה שנמשך יותר מכמה שבועות מצדיק בדיקת רופא ילדים, ראומטולוג או פיזיותרפיסט.
אף שהורים רבים נוטים לחשוב שמנוחה היא הפתרון הבטוח ביותר, מומחים מדגישים כי תנועה מבוקרת היא חלק מרכזי בטיפול. "בדלקת מפרקים של ילדים, תנועה היא חלק מהטיפול - לא ההפך ממנוחה, אלא מינון טיפולי ומובנה של תנועה", הסביר מולאסרי.
המומחים מזהירים כי אורח חיים יושבני עלול להחמיר את המצב. בסעודיה נמצא כי רק 18.7% מהילדים ובני הנוער בגילי 5 עד 17 מבצעים לפחות 60 דקות פעילות גופנית ביום. באיחוד האמירויות, מחקר שפורסם ביוני 2025 מצא כי 37.7% מהילדים בגילי 4 עד 17 מבלים יותר משבע שעות ביום מול מסכים מחוץ ללימודים, ורובם אינם מבצעים פעילות גופנית כלל.
לצד פיזיותרפיה, גם אוסטיאופתיה צוברת מקום ככלי משלים באזור המפרץ. ד"ר מתילד ולאד מ-Wellth הסבירה כי מדובר בטיפול ידני עדין שנועד לשפר נוחות ותפקוד, אך אינו מחליף טיפול רפואי. לדבריה, יציבה, שינה לקויה ומתח רגשי עלולים להחריף תסמינים.
המסר המרכזי להורים: לא להתעלם מצליעה, נוקשות או שינוי מתמשך בתנועה. אבחון מוקדם, פעילות מותאמת וטיפול מקצועי יכולים להגן על המפרקים ולשמור על איכות החיים של הילד גם בבגרות.