בתחום מדיניות חוץ ואירופה, מקרון הוא אחד המנהיגים הפרו-אירופיים המובהקים ביותר. הוא דוגל בחיזוק האיחוד האירופי, בהעמקת השילוב הכלכלי והביטחוני בין המדינות החברות, ורואה בצרפת, לצד גרמניה, את המנוע המוביל של היבשת. סגנונו מתואר לעיתים קרובות כ"יופיטריאני", ביטוי הלקוח מ"יופיטר", המתבטאת במנהיגות ריכוזית, רחוקה מעט מהיומיום, המבקשת להתוות חזון היסטורי רחב. סגנון זה זכה לשבחים על ממלכתיות, אך גם לביקורת על מנותק ואליטיזם.
בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר הבחירות לרשות המחוקקת, מקרון מתמודד עם פרלמנט מפוצל מאוד, ללא רוב מוחלט לקואליציה שלו, דבר המקשה על המשך העברת רפורמות ומייצר חוסר יציבות פוליטית בצרפת.
על פי ויקיפדיה, עמנואל מקרון נולד ב-21 בדצמבר 1977. ניתוח נומרולוגי של תאריך לידתו מעלה כי במפתו מצויה הנומרציה המכונה "יופיטר". נומרציה זו מייצגת את עקרונות ההתרחבות, השפע, החסד והאופטימיות, לצד הולדה, יצירתיות וביטוי עצמי.
התרעות פיקוד העורף