עם זאת, קיניונס ציין כי ייתכן שלמלח יש תועלת פשוטה יותר: הוא עשוי לסייע בקילוף עור יבש מכפות הרגליים. בנוסף, עצם התחושה הפיזית של המלח מתחת לרגליים עשויה להרגיע חלק מהאנשים ולעזור להם להיכנס לטקס ערב קבוע לפני השינה. לדבריו, כל השפעה מרגיעה נובעת ככל הנראה מהחוויה החושית ומהעצירה המודעת לפני השינה - ולא מתגובה כימית שמתרחשת בגוף.
המומחה הדגיש כי השיטה אינה מתאימה לכל אחד. אנשים עם חתכים, פצעים, עור סדוק, בעיות בכף רגל סוכרתית או נוירופתיה צריכים להימנע ממנה, משום שהיא עלולה לגרום לגירוי, כאב או אי־נוחות.
לדבריה, סרוטונין מיוצר במעי ובמוח, בעוד שקורטיזול מווסת על ידי בלוטות יותרת הכליה. אין ראיה קלינית לכך שלחץ מקומי על גבישי מלח יבשים יכול לגרום למוח או למערכת ההורמונלית לשנות את רמות החומרים האלה. אם יש ירידה בקורטיזול, היא ככל הנראה נובעת מתגובה כללית של רגיעה - לא מ"קסם" של המלח.
מכיוון שכפות הרגליים מלאות בקצות עצבים, גירוי שלהן באמצעות מרקמים שונים יכול לעודד תחושת נוכחות, מיקוד ואף רגיעה. עם זאת, מומחים מזכירים שאפשר להשיג אפקט דומה גם בהליכה יחפה על דשא, דריכה על חלוקי נחל חלקים או תרגילי נשימה עמוקה.4
ובכל זאת, אם כבר רוצים להשתמש במלח לטיפול בכפות הרגליים, המומחים מעדיפים גישה מסורתית יותר: השריית כפות הרגליים במים חמימים עם מלח אנגלי. לדברי מיטשל, אמבט כזה יעיל יותר, משום שהמים החמים מרחיבים כלי דם, משפרים זרימת דם, מרככים את העור ומאפשרים לשרירי כפות הרגליים להירגע באמת.
השורה התחתונה: דריכה על מלח לפני השינה אולי יכולה להפוך לטקס מרגיע ונעים עבור חלק מהאנשים, אבל היא לא צפויה לשנות את רמות ההורמונים או לפתור בעיות שינה. לפעמים מה שמרגיע אותנו הוא לא החומר עצמו - אלא הרגע שבו אנחנו סוף סוף עוצרים.