לפי החוקרים מאוניברסיטת מזרח אנגליה, בעוד שמידע רפואי אמין קיים באתרים רשמיים ובריאותיים, הוא מתקשה להתחרות בתוכן קצר, צבעוני ומצחיק שמגיע לצעירים ישר לפיד. שם, במקום אזהרות על ניקוטין וסיכונים בריאותיים, הם נתקלים בסרטונים שמשווקים את הווייפ כמשהו מגניב, נגיש וכמעט תמים.
הבעיה לא נגמרת בסרטונים עצמם. לפי החוקרים, חלק מהמוכרים מציגים את הסיגריות האלקטרוניות כאביזר נוצץ, אופנתי ואפילו כחלק מחבילות קוסמטיקה. כך הם הופכים מוצר ממכר למשהו שנראה כמו אקססורי, ובמקביל מקשים על אכיפת מגבלות הגיל.
והסיכון רחוק מלהיות רק "קצת אדים בטעם פירות". מחקרים שונים קשרו שימוש בווייפים לפגיעה אפשרית בלב, בכלי הדם, בריאות ובמוח. מומחים מזהירים מפני סיכונים כמו פגיעה בנשימה, ירידה בכושר, עייפות שרירים, נזק עתידי ללב, חשיפה למתכות רעילות, וגם השפעה על גנים הקשורים למחלות כמו סרטן, מחלות לב ומחלות ריאה.
בנוסף, רוב הווייפים עדיין מכילים ניקוטין - חומר ממכר מאוד, שעלול להיות מזיק במיוחד למוח המתפתח של בני נוער. איגוד הלב האמריקאי כבר הגדיר את העלייה בשימוש בווייפים בקרב צעירים כאיום רציני על בריאות הציבור. אבל כאן בדיוק נמצאת הבעיה: אזהרה בריאותית יבשה מתקשה לנצח סרטון מצחיק של 15 שניות. כשמידע מדויק מרגיש משעמם, מפחיד או מרוחק, צעירים עלולים לפנות לתוכן הרבה יותר מושך - גם אם הוא מטעה ומסוכן.
לדברי וורד, חקיקה לבדה לא תספיק אם פלטפורמות וידאו ימשיכו לחשוף צעירים לתוכן לא מפוקח ומטעה. לכן החוקרים קוראים להשתמש באותן פלטפורמות עצמן כדי להעביר מסרים בריאותיים בצורה נגישה, רלוונטית ומעניינת יותר. במילים פשוטות: אם הטיקטוק יודע להפוך וייפ לבדיחה ויראלית, מערכת הבריאות צריכה ללמוד לדבר באותה שפה - רק בלי למכור לצעירים התמכרות במסווה של טרנד.