אחד הממצאים שסקרנו אותה במיוחד היה ההסבר של החוקרים שלפיו מבנה הפנים משפיע על האטרקטיביות. לפי המחקר, גם גברים וגם נשים נוטים להעדיף פנים עגולות ורכות יותר. מבחינתה, זה בדיוק מה שתמיד משך אותה בנשים: תווי פנים קטנים, עדינים ו"חמודים", כפי שהיא מגדירה אותם.
אחרי שנים באפליקציות היכרויות, שבהן דפדפה בין אינספור פרצופים של גברים ונשים, היא הבינה שהיא נמשכת שוב ושוב לאותו דבר: פנים רכות, נעימות וחמות יותר. לעומת זאת, כשהיא מסתכלת אחורה על מערכות היחסים שלה עם גברים, היא מתארת פנים קשות וזוויתיות יותר, זיפים שדקרו אותה, עור מחוספס יותר, וגם, לדבריה, שיניים הרבה פחות מוצלחות.
לדבריה, זה לא קשור רק למשיכה חיצונית. נשים כבר לא תלויות בגברים כמו בעבר. צ'ארלס, בת 38, מתארת את עצמה כחלק מדור של נשים שמסוגלות לחיות באופן עצמאי כלכלית וחברתית. היא האישה הראשונה במשפחתה שלמדה באוניברסיטה, חיה לבד ומרוויחה את כספה בעצמה.
בעבר, נשים רבות נישאו לגברים לא בהכרח מתוך משיכה גדולה, אלא משום שזה היה המסלול החברתי והכלכלי כמעט היחיד. היום, היא טוענת, נשים יכולות לבחור מערכות יחסים לפי משיכה אמיתית, חיבור רגשי ורצון חופשי - ויותר מהן מגלות שהמשיכה הזאת יכולה להיות דווקא לנשים.
בסוף, מבחינתה, המחקר לא גילה לה משהו חדש. הוא רק נתן גיבוי מדעי למה שהרגישה כבר שנים: נשים לא רק יפות יותר בעיניה - הן גם מייצגות עבורה רכות, חופש ואותנטיות שהיא לא מצאה בקשרים עם גברים. או בקיצור, כמו שהיא רואה את זה: לפעמים המדע פשוט מאשר את מה שהלב ידע מזמן.