יש מנהלים שמציבים גבולות. יש מנהלים שמבלבלים בין גבולות לבין חוסר אחריות. ויש מנהלים שמגלים בדרך הקשה שכלל שהם קבעו לעובדים יכול לעבוד גם נגדם. עובדת בחברה קמעונאית סיפרה ברשת כי בתחילת דרכה עבדה תחת מנהל מצוין, שידע להגן על הצוות מהפוליטיקות של ההנהלה הבכירה. אלא שאחרי שקודם לתפקיד אחר, הגיעו כמה ניסיונות כושלים - ולבסוף מנהלת חדשה.
לדבריה, המנהלת החדשה הייתה קולנית, נהגה לקלל ליד עובדים ולקוחות, ולדבר בקול על נושאים שנויים במחלוקת. כמה לקוחות אפילו שאלו את העובדת למה היא לא מדווחת עליה למנהל - ואז גלגלו עיניים כששמעו שהיא עצמה המנהלת. בחנות הקטנה שבה עבדה היה נוהל ברור: כשאין מנהל במשמרת, מתקשרים למי שאמור לפתוח בבוקר. אם זו המנהלת - פונים אליה. אם זה הסגן - פונים אליו.
ארבעה ימים אחר כך, המנהלת שלחה לה הודעה שבה נזפה בה על כך שלא ביצעה משימה מסוימת - אף שמדובר בכלל במשימה ניהולית. כמה דקות אחר כך הגיעה הודעת תיקון: "אה, כן עשית את זה. סליחה". היא אפילו הוסיפה לה נקודות במערכת ה"עבודה טובה" של החנות.
העובדת לא ענתה. היא לא הייתה במשמרת. בהמשך המנהלת שלחה לה הודעה ושאלה מה השכר שלה לצורך הערכת ביצועים - פרט שהמנהלת עצמה הייתה אמורה לדעת. אחר כך הגיעו עוד הודעות קטנות ומעצבנות, כמו "את יודעת איפה המספריים?".
כל החברה ראתה את השאלה. התשובה הייתה: "נחזור אליכם". זה עדיין לא קרה. מאז, לפי העובדת, אף אחד כמעט לא משתמש באפליקציה, כי לפי המדיניות אסור להוציא טלפון במשמרת - ומחוץ למשמרת לא עובדים בחינם. המסקנה שלה פשוטה: אם המנהלת רוצה לדבר איתה ביום החופש שלה, שתגיע לחנות בעצמה. אחרי הכול, היא זו שקבעה את הכללים.