"היכולת לשבת עם השעמום היא תנאי מוקדם למציאת משמעות ומטרה בחיים", הסבירה או. "זמן חסר מטרה יוצר אמנות, רעיונות, יצירתיות והבנה עצמית. דווקא כשאין הסחות דעת, מתאפשרת התבוננות פנימית".
או מוסיפה כי התיעוד הבלתי פוסק ברשתות החברתיות משפיע גם על הנכונות של צעירים לקחת סיכונים, להתנסות בדברים חדשים או פשוט לעשות טעויות טבעיות כחלק מתהליך ההתבגרות. החשש שכל דבר יתועד ויישאר ברשת עלול, לדבריה, לפגוע בספונטניות ובחופש היצירתי.
אז מה אפשר לעשות? ההמלצה שלה פשוטה: לקבוע זמנים מוגדרים לשימוש בטלפון, ולהשאיר במהלך היום רגעים שבהם פשוט לא עושים כלום. היא ממליצה גם לעודד ילדים ובני נוער לפתח תחביבים, ליצור, לקרוא, לצייר, לעסוק בספורט או פשוט לשבת בשקט בלי מסך.
לדבריה, דווקא אותם רגעים שנראים "מבוזבזים" עשויים להיות הרגעים שבהם המוח מפתח רעיונות חדשים, לומד להתמודד עם רגשות ומגלה תחומי עניין שילוו את האדם במשך שנים.