כיום נצרכים בעולם כ-2.3 מיליארד כוסות קפה ביום, מה שהופך אותו לאחד המשקאות הנפוצים ביותר. שני הזנים המרכזיים בעולם - ערביקה ורובוסטה - מספקים כמעט את כל הייצור העולמי, אך שניהם נמצאים תחת לחץ גובר. עליית הטמפרטורות, ירידה בכמות הגשמים והתגברות הבצורות פוגעות ביכולת הגידול שלהם, לפי מחקר שפורסם בכתב העת Nature.
זן הערביקה, שמספק כ-60% מהקפה העולמי, רגיש במיוחד לחום. זן הרובוסטה אמנם עמיד יותר לחום, אך דורש כמויות גדולות של מים ונפגע קשות בתקופות יובש. כך ששני הזנים המרכזיים נמצאים כיום תחת איום ישיר.
הקפה גדל בכ-70 מדינות לאורך "חגורת הקפה" סביב קו המשווה. עם זאת, חמש מדינות בלבד - ברזיל, וייטנאם, קולומביה, אתיופיה ואינדונזיה - מייצרות כ-75% מהקפה בעולם. לכן כל שינוי אקלימי במדינות אלו משפיע מיד על המחירים והאספקה העולמית.
אתיופיה, מולדת זן הערביקה, נחשבת כיום למפתח חשוב לעתיד הקפה. במדינה יש מגוון גנטי רחב של עצי קפה בר, המשמשים בסיס לפיתוח זנים עמידים יותר. הממשלה אף הקימה אזורי שימור ליערות קפה טבעיים ומחזיקה יותר מ-12 אלף עצים בבנקים גנטיים, בתקווה לפתח מהם זנים חדשים שיתמודדו עם החום והיובש.
במקביל, מדענים מובילים מסעות מחקר לאיתור מיני קפה פראיים באפריקה ובמדגסקר. לצד זאת נבחנים גם זנים אחרים כמו ליבריקה ואקסלסה, העמידים יותר לחום ודורשים פחות מים. לחלקם אף טעמים ייחודיים, המזכירים מנגו, ג'קפרוט ושוקולד, ולעיתים קשה להבחין בינם לבין ערביקה.
התחזיות המדאיגות מצביעות על כך שעד שנת 2050 עלול שטח הגידול המתאים לקפה להתכווץ בכ-50%, אם מגמות ההתחממות יימשכו. לכן מדענים מדגישים כי הפתרון לא יגיע מכיוון אחד בלבד, אלא משילוב של שמירה על זנים פראיים, פיתוח חקלאי ושינוי שיטות גידול.