וזה עוד היה רק החימום. לפי הדיווח, באצטדיון בקנזס סיטי נטען כי פרעצל נמכר ב-12 דולרים ונקניקייה גדולה כמעט ב-14 דולרים. באצטדיון SoFi בלוס אנג'לס, מי שרצה ללכת על משהו קצת יותר מושקע היה צריך להיפרד מסכומים גבוהים עוד יותר: נאצ'וס בריסקט ברביקיו ב-23 דולרים, בוריטו בריסקט ב-20 דולרים, ואפילו צ'יזבורגר עם טווינקי ב-22 דולרים.
המחירים לא עצרו באוכל. לפי יוצרת תוכן בריטית שצוטטה בדיווח, באצטדיון Hard Rock במיאמי קוקטייל רגיל עלה 19 דולרים, קוקטייל כפול הגיע ל-27 דולרים, ובירה נמכרה ב-16.5 דולרים. עבור אוהדים אמריקנים, שמכירים היטב את מחירי האצטדיונים בארה"ב, זה אולי נשמע כמו עוד ערב ספורט רגיל. עבור אוהדים מאירופה, זה כבר הרגיש כמו שוד עם כוס פלסטיק.
הפער התרבותי בולט במיוחד כשמשווים את המחירים למה שאוהדים באירופה רגילים לשלם. לפי הדיווח, אוהדי כדורגל אירופים רגילים למחירי בירה של כ-4 עד 5 אירו באצטדיונים, סכום שנראה כמעט צנוע מול המחירים בצפון אמריקה.
ברשתות החברתיות, הזעם התפשט מהר. חלק מהגולשים טענו שמדובר בניצול של קהל שבוי, במיוחד כשמדובר בפריטים בסיסיים כמו מים. אחד המגיבים כתב כי חברות לא צריכות לקבל אפשרות "לנפח מחירים בלי סוף" רק משום שהקהל כבר נמצא בתוך האצטדיון, רעב וצמא, ואין לו באמת אלטרנטיבה. אחרים דרשו חקיקה נגד העלאות מחירים קיצוניות באירועים המוניים.
אבל כמו תמיד, היו גם כאלה שלא התרגשו. חלק מהמגיבים טענו שזה פשוט המחיר של אירועי ספורט בארה"ב, וציינו שגם במשחקי בייסבול המחירים דומים. מגיב אחר עקץ את המתלוננים וטען שאם הם כבר שילמו אלפי דולרים על כרטיס למשחק כדורגל, כנראה שהם יכולים להרשות לעצמם גם שתייה יקרה.
ועדיין, עבור הרבה אוהדים, הסיפור הזה הפך מסתם תלונה על קולה יקרה לסמל של חוויית ספורט שהופכת יותר ויותר מסחרית. כי כשכרטיסים עולים הון, החום כבד, המים יקרים והאוהדים מרגישים שכל שלוק עולה כמו מנה במסעדה - גם חגיגת כדורגל עולמית יכולה להרגיש פתאום כמו קופה רושמת ענקית.
התרעות פיקוד העורף