לדברי הארדי, אנשים מתקשים להניח את המכשיר גם בזמן שמחט נעה על גופם. הם גוללים, מזיזים את היד, מנסים להרים טלפון שנפל ולעיתים שוכחים לרגע שתנועה פתאומית עלולה להסתיים בקו עקום, בסימן במקום הלא נכון או בטעות שתישאר איתם לתמיד.
הארדי סיפר שפיתח לאורך השנים אחיזה חזקה במיוחד, שאותה הוא מכנה "אחיזת המוות", כדי לייצב את הלקוחות בזמן העבודה. בדרך כלל אמן הקעקועים מספיק לעצור כשמישהו זז, אך לא תמיד אפשר למנוע את הנזק. לדבריו, יש מקעקעים שמצאו את עצמם משאירים מעט דיו באזור שלא התכוונו להגיע אליו, רק משום שהלקוח הזיז לפתע את היד.
באופן מפתיע, הארדי דווקא טוען שהלקוחות של היום מתמודדים עם הכאב טוב יותר מבעבר. בתחילת הקריירה שלו התחום היה בעיקר גברי ולווה בלחץ חברתי ובהפחדות מצד חברים. התוצאה הייתה לקוחות שהגיעו מתוחים כל כך, עד שחלקם הקיאו, התעלפו ואפילו איבדו שליטה על שלפוחית השתן.
כיום הקעקועים הפכו לדבר מקובל כמעט בכל גיל, והפחד הגדול מהמחט נחלש. אלא שבמקומו הגיעה בעיה חדשה: חוסר היכולת לשבת כמה דקות בלי המסך. המסר של המקעקע הוותיק פשוט - הקעקוע יישאר על הגוף הרבה אחרי שההודעה תישכח, ולכן עדיף להניח את הטלפון לפני שהתנועה הלא נכונה תהפוך לטעות קבועה.