נקודת המפנה הגיעה בבית החולים. זיהום חמור ברגל הותיר אותו מאושפז במשך יותר משבועיים, והרופא סימן בעט את גבול הזיהום והזהיר שאם האנטיביוטיקה לא תעבוד בתוך 48 שעות, ייתכן שיהיה צורך לקטוע את רגלו. בלהאם הבין, לדבריו, ש"נגמרו לו ההזדמנויות". בגיל 55 הוא הצטרף לקבוצת הרזיה מקומית ושינה את הרגלי האכילה, ללא זריקות הרזיה. בתוך שנה ותשעה חודשים ירד לכ-76 קילוגרם - הפחתה של כמעט 108 קילוגרם ויותר ממחצית ממשקל גופו.
במקום חטיפים ושוקולד הוא מתכנן כיום את הארוחות עם אשתו, בוחר בפירות, סלטים, עוף, טונה, דגים ובשר רזה ומצמצם משמעותית את צריכת האלכוהול. לדבריו, השינוי כבר אינו מרגיש כמו דיאטה זמנית אלא כמו שגרת חיים חדשה.
כיום הוא מסוגל ללכת עם כלבו עד כ-16 קילומטרים ביום, ישן לילה שלם בלי להתעורר בחיפוש אחר אוויר ומרגיש "כמו בן 20". יותר מהמספר על המשקל, הוא מספר שהפחד שלא יזכה לראות את שלושת נכדיו גדלים הוא שגרם לו להילחם על חייו.