כשהיה בן 21 הוא ניסה להשתלט על המצב בדרך הקיצונית ביותר - פשוט להפסיק לשתות בבת אחת. הניסיון הסתיים בבית החולים לאחר שסבל מפרכוס הקשור לאלכוהול. בהמשך הוא נכנס לגמילה והחל להשתתף במפגשי אלכוהוליסטים אנונימיים.
השאלה השנייה נוגעת לבילויים. האם חופשה, הופעה, משחק או ערב עם חברים עדיין מהנים כשאין בהם אלכוהול, או שבלי משקה ביד אתם מרגישים שמשהו חסר? וורן אף הציע בעבר לנסות לצאת עם חברים בלי לשתות ולשים לב איך החוויה מרגישה.
השלישית כבר מתרחשת עוד לפני שהבקבוק נפתח: כמה מקום האלכוהול תופס לכם בראש? האם אתם מוצאים את עצמכם מתכננים את המשקה הבא, חושבים מתי תוכלו לשתות שוב או עסוקים בשאלה אם הכמות שקניתם תספיק?
בשאלה הרביעית הוא מציע דווקא להקשיב לסביבה. אם בן או בת זוג, חברים או בני משפחה כבר ביקשו מכם להאט או להפחית בשתייה, לא כדאי לפטור את ההערה מיד. לדבריו, לעיתים האנשים הקרובים מבחינים בבעיה עוד לפני האדם עצמו.
אבל השאלה החמישית היא אולי הקשה מכולן: מה האלכוהול כבר עלה לכם מעבר לכסף? מערכת יחסים שנפגעה, עבודה, בעיות משפטיות, שינה גרועה או פגיעה בבריאות. בסופו של דבר, וורן מציע לצמצם את כל החשבון לשאלה אחת: האם האלכוהול מוסיף משהו לחיים שלכם - או כבר לוקח מהם יותר ממה שהוא נותן?
חשוב להדגיש: חמש השאלות של וורן הן כלי אישי שהוא מציע מניסיונו, ולא בדיקה רפואית שמסוגלת לקבוע אם אדם סובל מהפרעת שימוש באלכוהול. אבחון מקצועי מתבסס על קריטריונים רחבים יותר ועל הערכה של דפוסי השתייה וההשפעה שלהם על החיים.
ויש גם אזהרה חשובה במיוחד בסיפור שלו: מי ששותה באופן כבד ומתמשך לא בהכרח צריך פשוט להפסיק בבת אחת על דעת עצמו. גמילה מאלכוהול עלולה במקרים מסוימים להיות מסוכנת ואף לגרום לפרכוסים ולסיבוכים נוספים, ולכן במצב כזה מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.