לפי מחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-7,700 עובדים בארגון בריאות גדול בדרום-מערב ארצות הברית. בין המשתתפים היו עובדים מרחוק, עובדים מהמשרד ועובדים במתכונת היברידית.
הנתונים הראו כי העובדים מרחוק רשמו את רמת הרווחה הגבוהה ביותר בעבודה, עם ממוצע של 4.22 מתוך 5. אחריהם היו העובדים במתכונת היברידית עם ציון ממוצע של 4.12, בעוד שעובדי המשרד רשמו ממוצע של 3.89.
המחקר לא מצא ראיות ברורות לכך שעבודה מרחוק מובילה באופן אוטומטי לפגיעה בתקשורת או להיחלשות הקשר בין העובדים. עובדים מרחוק אף רשמו רמה מעט גבוהה יותר במדדים שבחנו חיבור חיובי למקום העבודה בהשוואה לעובדים היברידיים ולעובדי משרד, אך הפער לא היה מובהק מבחינה סטטיסטית.
החוקרים ציינו כי איכות הקשר בתוך מקום העבודה עשויה להיות תלויה יותר בדרכי תקשורת יעילות ומכוונות, ופחות בעצם הימצאותם של העובדים באותו מקום פיזי.
גם בנתוני העזיבה נמצא פער בין הקבוצות. 7.8% מהעובדים מרחוק עזבו את עבודתם במהלך השנה שלאחר מכן, לעומת 8.3% מהעובדים במתכונת היברידית ו-8.8% מעובדי המשרד. בנוסף, המחקר מצא קשר בין רמה גבוהה יותר של רווחה בעבודה לבין סיכוי נמוך יותר לעזוב את מקום העבודה.
לפי החוקרים, הממצאים מערערים על כמה מההנחות המקובלות בנוגע לעבודה מרחוק, ומצביעים על כך שאופן ארגון העבודה והתקשורת בתוך הארגון עשוי להיות משמעותי יותר מהמקום שבו העבודה מתבצעת בפועל.
התרעות פיקוד העורף