המחקר, שנערך במכון מקס פלאנק למיקרוביולוגיה ימית בגרמניה ופורסם בכתב העת Nature Ecology & Evolution, התמקד בחומרים המכונים PHA - פולימרים שמיוצרים באופן טבעי על ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים. עבורם מדובר למעשה במחסן: כשהם מקבלים יותר פחמן מכפי שהם צריכים באותו רגע, הם אוגרים אותו בתוך התא בצורת PHA לשימוש עתידי.
נקודת הפתיחה הייתה תולעת ימית יוצאת דופן בשם Olavius algarvensis. לתולעת אין פה ואפילו לא מערכת עיכול רגילה. במקום זאת חיים מתחת לעורה חיידקים סימביוטיים, שאותם היא מעכלת כדי לקבל את חומרי המזון הדרושים לה. החוקרים גילו שאחד מאותם חיידקים אוגר כמויות גדולות של PHA. במקביל נמצא בגופה של התולעת אנזים שמסוגל לפרק את החומר למולקולות קטנות יותר, שאותן היא יכולה לנצל.
אבל אז הגיעה ההפתעה הגדולה באמת. כשהצוות הרחיב את החיפוש, נמצאו אנזימים דומים ביותר מ-66 מינים המשתייכים לתשע קבוצות שונות של בעלי חיים. בין היתר נמצאה היכולת אצל ספוגים, תולעי אדמה ובעלי חיים זעירים החיים בקרקע. לדברי החוקרים, המשמעות היא שלא מדובר בטריק ייחודי של יצור ימי מוזר, אלא ביכולת שעשויה להיות נפוצה ברחבי עולם החי.
היתרון הגדול שלו הוא שהוא מתכלה בתהליכים ביולוגיים טבעיים, בניגוד לסוגים רבים של פלסטיק שמקורם בנפט. הממצאים החדשים עשויים לשנות גם את האופן שבו מדענים מסתכלים על מחזור הפחמן בטבע. אם בעלי חיים אכן מפרקים PHA בהיקף רחב, ייתכן שהם ממלאים תפקיד שלא היה מוכר עד כה בהעברת הפחמן שנאגר אצל חיידקים אל שרשרת המזון.
החוקרים עדיין לא יודעים עד כמה התהליך משמעותי בטבע, אבל מעלים אפשרות מסקרנת במיוחד: בעלי חיים עשויים "לאכול פלסטיק" טבעי כבר מאות מיליוני שנים - ורק עכשיו אנחנו מתחילים להבין את זה.
התרעות פיקוד העורף