במהלך החקירה הנגדית דחתה בואן את טענות התביעה לפיהן נהגה ללבוש "חולצות צמודות" ו"חצאיות מיני" בין כותלי המוסד החינוכי. "לא היו מרשים לי להתחמק עם חצאיות קצרות מאוד", אמרה למושבעים. כשהתבקשה לצאת מדוכן העדים ולהדגים את אורך החצאיות שנהגה ללבוש באותה תקופה, הניחה את ידיה סנטימטרים ספורים מעל ברכיה והסבירה שהחצאיות היו אומנם קצרות יותר ממה שהיא לובשת כיום, אך לא היה מדובר בחצאיות מיני.
המתלונן השני טען כי הוא ובואן התנשקו פעם אחת בבית קפה, לאחר שזכה ל"עידוד" מצד נערים אחרים, וציין שנגע בשדיה. בואן טענה מנגד כי אינה זוכרת את הנער. בנוסף, תלמיד לשעבר העיד כי באחד השיעורים עיינה בואן ב"מדריך מין", שלדעתו היה הקאמה סוטרה, ודנה עם התלמידים על "היתרונות של תנוחות מין שונות". בואן הכחישה זאת מכל וכל ואמרה: "מעולם לא ראיתי בנים מסתכלים במגזין פורנוגרפי בשיעור – המגזין היחיד שאי פעם החרמתי היה מגזין כדורגל".
כאשר נשאלה אם התייחסה לבנים כ"חברים" ולא כתלמידים, הסבירה: "הייתי אדם נחמד ותלמידים דיברו איתי. רציתי להיות אהובה ואני לא מתנצלת על כך, הייתי צעירה, זו הייתה עבודת ההוראה הראשונה שלי". בואן כופרת בשבעה סעיפי אישום של מעשים מגונים כלפי שני נערים. המשפט נמשך.