אטב כביסה נראה כמו פריט פשוט, אבל אם פותחים אותו ומסתכלים מקרוב, אפשר לראות שבחלק הפנימי שלו יש בדרך כלל שני שקעים בגדלים שונים: שקע קטן יותר, קרוב לקפיץ, ושקע גדול יותר, קרוב לקצה שאוחז בבגד.
השקע הקטן, שנמצא קרוב יותר לקפיץ, מיועד להכיל את חבל הכביסה או את המוט של מתקן הייבוש. השקע הגדול יותר, שבקצה האטב, הוא האזור שבו נתפס הבד של הבגד. כך החבל והבד אינם נלחצים בדיוק באותה נקודה. במקום שהאטב ימעך את שניהם יחד בין שתי הזרועות, המבנה שלו מאפשר להם לשבת בשני אזורים נפרדים.
למה זה מחזיק טוב יותר?
החלוקה לשני אזורי אחיזה משנה את אופן הפעלת הלחץ. החבל יושב בחלק אחד של האטב, והבד בחלק אחר, וכך הבגד מוחזק בצורה טובה יותר גם כשיש רוח. בנוסף, המבנה הזה יכול להפחית מעט את הלחץ הישיר על הבד ולצמצם סימנים וקפלים שנוצרים לעיתים מהאטב. עם זאת, אי אפשר למנוע לחלוטין סימנים על הבגד. בבדים כהים או עדינים הם עלולים להישאר בולטים במיוחד, ולכן מומלץ להצמיד את האטב לאזורים פחות נראים, כמו תפרים ושוליים.
בפריטים כבדים יותר, כמו מגבות או ג'ינס, עדיף לפזר את המשקל בין כמה אטבים ולא להעמיס הכול על נקודה אחת. ג'ינס אפשר גם להפוך ולהצמיד בקצות המכנסיים, כדי לצמצם סימנים ולהקל על האחיזה. כלומר, שני הפתחים באטב אינם קישוט: הם חלק מהמבנה שנועד להפריד בין החבל לבד ולשפר את היציבות בזמן הייבוש.
התרעות פיקוד העורף