נוגאלס-אסקארונס הסתקרנה. לחתול היו פנים קטנות ופחוסות, אוזניים קצרות ועגולות ושפם ארוך. גופו היה קטן והוא היה מכוסה בכתמים דמויי נמר. היא נסעה למקלט סנדה ורדה, הנמצא במורדות הסובטרופיים של הרי האנדים בבוליביה, כדי לראות אותו בעצמה. "צילמתי אותו מאה פעמים", סיפרה. "הייתי כל כך מוקסמת".
אלא שבאותו זמן היא לא ידעה שהחתול החריג נושא עמו סוד גדול בהרבה. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology קובע כי מדובר במין חדש לחלוטין של חתול בר - הראשון ממשפחת החתוליים שהתגלה זה יותר מ-100 שנה. בניגוד למקרים שבהם מין שהוצע בעבר זוכה לאישור מחודש, או כאשר תת-מין מוכר מסווג מחדש כמין עצמאי, החוקרים אומרים כי במקרה הזה מדובר בבעל חיים שלא הוכר קודם לכן כמין נפרד על ידי המדע.
השם המקומי
החוקרים מציעים לקרוא למין החדש Leopardus tilcayo, על שם הכינוי שבו משתמשים בו תושבים מקומיים באזור. "שאלנו את המקומיים: 'למה אתם קוראים לו טילקאיו?'", סיפרה נוגאלס-אסקארונס. "והם אמרו: 'אני לא יודע. סבא שלי קרא לו טילקאיו, אז גם אני קורא לו טילקאיו'".
לפי החוקרים, למילה אין ככל הידוע משמעות מיוחדת בספרדית או בשפת הקצ'ואה המדוברת בבוליביה. בשלב זה, מעט מאוד ידוע על המין החדש. החוקרים יכולים לומר כי הוא חי באזור האקולוגי של יערות היונגאס, המשתרע על המדרונות המזרחיים של הרי האנדים בבוליביה. לעומת זאת, עדיין לא ברור ממה הוא ניזון, אילו בעלי חיים טורפים אותו, כיצד הוא מתרבה או כיצד נראים מרבית חיי היום-יום שלו.
"כל כך הרבה דברים בסיסיים עדיין אינם ידועים", אמרה נוגאלס-אסקארונס, שהובילה את המחקר יחד עם חוקרים נוספים.
לא רק מין חדש
החשיבות של התגלית אינה מסתכמת בזיהוי מין חדש של חתול בר. לפי המחקר, הממצאים גם משנים את הדרך שבה מדענים מבינים את אילן היוחסין של קבוצת חתולי הנמר הקטנים. החוקרים מציינים כי בעוד הבדלים פיזיים - כמו אורך הזנב, גודל הכתמים או צורת השיניים - משמשים זה שנים לזיהוי מינים שונים, בדיקות גנומיות הפכו לכלי מרכזי משום שהן מסוגלות לחשוף הבדלים שאינם נראים לעין.
"אנחנו עובדים על חתולי הנמר כבר כ-25 שנה ומנסים לעשות סדר בכל הסוג Leopardus", אמר אייזיריק. לדבריו, ככל שהחוקרים מעמיקים בגנום של החתולים הללו, הם מגלים שונות גנטית רבה יותר. כבר בשנת 2013 הציגו מדענים ראיות לכך ש-Leopardus tigrinus, המין שאליו שויך בתחילה החתול החדש, מורכב למעשה משני מינים נפרדים. ב-2024 הוצע לפצל מהם מין נוסף בעל מאפיינים גנטיים ייחודיים. המחקר החדש מעלה כעת את מספר מיני חתולי הנמר לחמישה. "מה שפעם חשבנו שהוא מין אחד, אנחנו מתחילים להבין שהוא למעשה קומפלקס של מינים", הסביר אייזיריק.
קשה אפילו לצלם
לדברי החוקרים, בלבול כזה נדיר בהרבה בקרב חתולים גדולים מהסוג Panthera, הכולל בין היתר טיגריסים, אריות ונמרי שלג. לעומתם, חתולי הבר הקטנים בעולם נחקרו הרבה פחות, ובנוסף הם מצטיינים בהישארות מחוץ לטווח הראייה.
אפילו תצלומים ממצלמות שביל אוטומטיות לא תמיד מספיקים כדי להבדיל בין המינים השונים. אחד מפריטי המוזיאון שנבדקו במסגרת המחקר החדש, למשל, זוהה תחילה כמרגיי - חתול בר קטן ומנומר אחר - ורק מאוחר יותר התברר כי מדובר בחתול נמרי מסוג L. tigrinus, בין היתר בזכות כיוון צמיחת השיער באזור העורף. כעת מקווים החוקרים כי השיטות שבהן השתמשו כדי לזהות את Leopardus tilcayo יסייעו לאתר מינים נוספים של חתולי בר ברחבי העולם - ואף ישפיעו על הדרך שבה מדענים ורשויות פועלים להגנתם.
התרעות פיקוד העורף