ב-12 בינואר השניים היו אמורים להתחתן, שכן הכלה נושאת ברחמה את בנו של החתן המיועד. יומיים לפני האירוע משפחתו של הגבר שינתה את דעתה והחליטה שאינה מעוניינת בקשר בין השניים. למרות ההחלטה של המשפחה החתן הכריז על אהבתו לבת זוגו ואף ניסה לשכנע אותה לברוח איתו כדי שיהיו יחד, אך משפחתה של מלינה גילתה על המזימה ומנעה מבני הזוג להימלט.
בשלב זה משפחת הכלה החליטה להתערב ודרשה שטקס הנישואים יתקיים על כל מקרה – עם או בלי החתן. אחרי שנקבע כי אסור לחתן להינשא לאהובתו, משפחת מלינה בחרה לחתן את בתם עם פיגיון, המייצג גבריות ויכול לשמש כתחליף לחתן שאינו יכול להשתתף בחתונה כמו מוות או נסיבות חריגות אחרות.
כדי להבטיח שהעובר בבטנה של הכלה לא יגיח לעולם כלא חוקי, הכלה נאלצה להינשא לסכין החדה וכך במסמכים הרשמיים יצוין שהכלה אכן הייתה נשואה על פי רישום האוכלוסין האזורי.
התרעות פיקוד העורף