במקביל, החוקרים בחנו את ההבדלים הגנטיים שעלולים להשפיע על האינטליגנציה, הבדלים שקשורים לרקע השכלתי והמצב הסוציו־אקונומי של ההורים. בשלב הראשון החוקרים ביצעו מספר מבחנים פסיכולוגיים במטרה לאמוד את היכולות הקוגניטיביות הכלליות של הילדים. המבחנים התבססו על ביצועי הילדים במשימות שונות שכללו הבנת הנקרא, עיבוד חזותי־מרחבי, חשיבה גמישה ושליטה עצמית.
הילדים שהשתתפו במחקר בילו בממוצע 2.5 שעות ביום בצפייה בטלוויזיה או בסרטונים מקוונים, חצי שעה ברשתות חברתיות ושעה אחת במשחקי וידיאו. שנתיים לאחר מכן, החוקרים חזרו על אותם מבחנים בקרב הילדים וגילו כי אלו שבילו יותר זמן במשחקי וידיאו שיפרו את רמת האינטליגנציה שלהם יותר מהממוצע, בעוד שלצפייה בטלוויזיה או במדיה החברתית לא הייתה השפעה חיובית או שלילית.
"התוצאות שלנו תומכות בטענה כי זמן מסך בדרך כלל לא פוגע ביכולות הקוגניטיביות של ילדים, ושהייה מול משחקי וידיאו יכולה למעשה לעזור לשפר את האינטליגנציה", סיכמו החוקרים. עוד הוסיפו כי הממצאים תומכים בהנחה כי האינטליגנציה איננה קבועה ואיכותה מושפעת מגורמים סביבתיים. "אין לקחת את התוצאות שלנו כהמלצה גורפת לכל ההורים לאפשר משחקים ללא גבולות, אבל הן אמורות לגרום להורים המוטרדים שילדיהם מבלים יותר מדי זמן מול משחקי מחשב להרגיש טיפה טוב יותר".
התרעות פיקוד העורף