בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ממשיכה לשלוט בכותרות העולמיות, לקול היהודי היה לאחרונה את הכבוד לראיין משפטן מוערך מרפובליקת מולדובה, השכנה לשתי המדינות הלוחמות. סטניסלב פבלובשי, בן 68, הוא ממייסדי מפלגת "פלטפורמת הכבוד והאמת" במולדובה, הוא פעיל חברתי ופוליטי, ותמך בעקביות בהגנה על זכויות האדם ובדבקותה של מולדובה בשלטון החוֹק.
בין השנים 1980 ל-1985, פבלובשי היה חוקר בכיר במשרד התובע המחוזי של קריולני. בשנים 1985-2001 עבד כחוקר בכיר במחלקה למקרים חריגים, והתמנה לסגן ראש מחלקת החקירות למקרים חריגים. לאחר מכן, כיהן בתפקיד סגן ראש הפרקליטות הפלילית של משרד התובע הכללי. משנת 1996 עד שנת 2001 היה פבלובסקי חבר בקבוצה הרב תחומית נגד שחיתות שהוקמה על ידי מועצת אירופה, שם השתתף בניסוח אמנות אזרחיות ופליליות נגד שחיתות.
במשך רוב העשור הראשון של המאה ה-21, כיהן פבלובשי כשופט בבית הדין האירופי לזכויות אדם. בשנת 2019 פבלובשי התפטר מתפקידו כסגן יו"ר מפלגת "פלטפורמת הכבוד והאמת", והודיע על פרישתו מהפוליטיקה.
פבלובשי היה נדיב מספיק כדי לחלוק את זמנו עם הקול היהודי לראיון זה, שנערך לפני השתתפותו בוועידה בפריז.
מולדובה כיכבה הרבה בחדשות לאחרונה, מה אתה יכול לספר לנו על מה שקורה במדינה?
"מולדובה היא רפובליקה סובייטית לשעבר, זעירה, דחוקה בין רומניה ואוקראינה, שבמשך יותר מ-30 שנה נאבקת למצוא את מקומה בעולם המשתנה והמאתגר שלנו. לפעמים המאמצים האלה מצליחים יותר, לפעמים פחות. המדינה שלנו מתמודדת עם הרבה בעיות שונות ומורכבות: שחיתות, פשע מאורגן ונפוטיזם הן רק חלק. שלטון החוק כמעט ולא קיים, ולעתים קרובות שרירות בנאלית גוברת על הגינות במערכת המשפט. כאוס כלכלי, למעשה, הוביל את מולדובה למצב של התרוקנות האוכלוסייה.
"אנשים מעדיפים לעזוב את מולדתם למדינות משגשגות אחרות במרדף אחר חיים טובים יותר. כתוצאה מכך, הגענו למצב שמספר הגמלאים משתווה למספר המועסקים. כל זה יוצר עומס מופרז על הממשלה, שבמקום להשקיע בכלכלה הלאומית ולפתח את המגזר הריאלי שלה, מעדיפה לחיות על מענקים והלוואות, המוצעים בנדיבות על ידי מדינות אחרות ומוסדות בינלאומיים. בעיית חוסר הכשירות המקצועית של הממשל נידונה בהרחבה בחברה המולדובית.
כיהנת כשר המשפטים בממשלה הנוכחית - מה הניסיון שלך מהתקופה הזו לימד אותך?
"כן, הייתי שר המשפטים בממשלת מאיה סנדו, אבל לתקופה קצרה מאוד, בערך 20-21 ימים. באותו זמן הייתי אחד המייסדים וסגן הנשיא של מפלגת האופוזיציה הגדולה של מולדובה, "פלטפורמת הכבוד והאמת". את ההצעה להיות שר המשפטים קיבלתי מנשיא המפלגה שלנו, אנדריי נסטסה, רק חצי שעה לפני הצבעה על השבעת הממשלה. לפני כן לא דנו איתי על אפשרות כזו. לאחר הקמת הממשלה, התחלתי לעבוד על תכנית העבודה שלי, וזיהיתי כמה אי התאמות, שעל פי החוקה, הפכו את המשך כהונתי כשר לבלתי אפשרית. כדי למנוע כל פרשנות מוטעית והשערות, אספק לקוראים הסבר קטן, שיקל על הבנת דרך הפעולה שלי.
"בהיותי עורך דין המתמחה בהגנה על זכויות אדם, הגשתי מספר בקשות לבית הדין האירופי לזכויות אדם. כאשר התמניתי לתפקיד שר המשפטים זיהיתי כי חלק מבקשות, שהוגשו על ידי, הועברו לממשלת מולדובה, כמה מהן בשלב אכיפת פסק דין שניתן על ידי בית המשפט. כשר המשפטים נאלצתי להתמודד עם הבקשות שהוגשו נגד הרפובליקה של מולדובה, ועם פסקי הדין שניתנו על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם, לרבות המקרים שבהם ייצגתי את לקוחותיי כעורך דינם.
"אני חשבתי, ועדיין חושב, שזה היה נוגד את העקרונות הבסיסיים של האתיקה המקצועית. וזו הסיבה שהחלטתי לפרוש. אני בטוח שזה היה הצעד הנכון היחיד. כמובן, הייתה אפשרות נוספת - להשאיר את הלקוחות שלי ללא תמיכתי, אבל זה אומר לבגוד באלה שהפקידו בי את אמונתם. זה לא היה מקובל עלי".
מערכת המשפט במולדובה זכתה שנים רבות לביקורת קשה על שחיתות ומעורבות פוליטית. ביקורת שנשמעה גם על ידי מחלקת המדינה האמריקאית ומועצת אירופה - מהן הבעיות העיקריות של מערכת המשפט במולדובה?
"במשך 43 שנות פעילותי המקצועית כמומחה בתחום המשפט, כיהנתי בתפקידים שונים, שעוזרים לי כיום להבין טוב יותר את המתרחש בגזרת המשפטית במולדובה. הייתי חוקר פלילי בפרקליטות מחוז, ולאחר מכן מוניתי לחוקר מקרים חריגים ולחוקר בכיר למקרים חריגים. משנת 1996 הייתי סגן ראש מחלקת חקירות במקרים חריגים וסגן ראש מנהל התביעות הפליליות של משרד התובע הכללי של מולדובה. משנת 2001 עד שנת 2008 הייתי שופט בבית הדין האירופי לזכויות אדם. משנת 2008 אני פועל כעורך דין המתמחה בהגנה על זכויות אדם. במקביל, בשנים 1996 עד 2001 פעלתי כחבר בקבוצה הרב תחומית לשחיתות, שהוקמה על ידי מועצת אירופה. כל הפעילויות הללו מאפשרות לי לשפוט באופן מקצועי את כל הליקויים והפערים הקיימים במערכת המשפט המולדובה, לרבות שחיתות.
"אם נחזור לשאלתך, יש דוחות אמינים רבים, שהוכנו על ידי ארגונים לא ממשלתיים שונים וארגונים בינלאומיים, הטוענים לרמות גבוהות ביותר של שחיתות שיפוטית במולדובה, כמו גם התערבות בלתי חוקית בפעילות שיפוטית, כולל התערבות פוליטית. זו לא תהיה טעות גדולה לומר שכל הכוחות הפוליטיים, ששלטו במולדובה בצורה כזו או אחרת, נהגו להשתמש באכיפת החוק, בתביעה ובמערכת המשפט ככלי יעיל מאוד במאבקם הפוליטי. כמובן שהם לא עשו זאת בגלוי, אלא בצורה חשאית, ולהוכיח את כל הטענות הללו ללא חקירה מיוחדת זה פשוט בלתי אפשרי.
"בשנת 2019, כאשר גורמים שהיו בעד האיחוד האירופי לקחו את הכוח במדינה, היינו עדים להבטחות רבות לביצוע חקירות כאלה כדי להעניש את אלה שהפרו את החוק. למרבה הצער, הבטחות אלו נותרו רק ברמת המילים. לפיכך, החוק לא מילא את תפקידו המניעתי, והפיתוי להמשיך ולהשתמש באכיפת החוק, התביעה והמשפט ככלי במאבק פוליטי עדיין קיים.
"חוסר התפקוד של מערכת המשפט במולדובה, בשילוב עם עיוות דין והיעדר מערכת בלמים ואיזונים יעילה, יצרו אדמה פורייה לשחיתות. כמובן, לא יהיה זה הוגן לומר שהרשויות במולדובה אינן מבינות את חומרת הבעיות או שאינן רוצות לפרק את השחיתות. במהלך השנים האחרונות הם ניסו לשפר את המצב, אך למרבה הצער ללא תוצאות הגיוניות. בדוח שהפיק ה-GRECO - מנגנון מיוחד נגד שחיתות שהוקם על ידי מועצת אירופה, מוזכר כי הרפובליקה של מולדובה יישמה באופן משביע רצון, או טיפלה באופן משביע רצון, רק ב-6 מתוך 18 ההמלצות.
"ה-GRECO הגיע למסקנה כי הרמה הנמוכה הנוכחית של ציות להמלצות נותרה 'בלתי מספקת מבחינה עולמית'. הסיבה לכישלון הממשלה יכולה להיות מוסברת בחוסר ידע וניסיון בתחום ספציפי כמו מאבק בשחיתות. כמו כן, לא ניתן לשלול כי הכוחות הפוליטיים השולטים החליטו פשוט לעמוד בראש אותן תכניות מושחתות שונות שיצר המשטר הקודם. כמובן, סברה זו יכולה להיות רק ספקולציה. הזמן יראה עד כמה שלטונות מולדובה היו כנים כשהם הכריזו על תכניותיהם וכוונותיהם נגד שחיתות".
האם מערכת המשפט עדיין נגועה בשחיתות ובהתערבות פוליטית?
"נכון יהיה לומר שהשחיתות חדרה בצורה משמעותית אל מערכת המשפט של מולדובה. אבל, בעיית השחיתות אינה רק בעיית החסינות של המעורבים בפעילות מושחתת. לא ניתן להילחם בשחיתות באמצעות חוק העונשין בלבד. השחיתות נטועה עמוק בחינוך, בפסיכולוגיה, במסורות של יישום החוק ובנושאים רבים אחרים, לא פחות חשובים. המדינה צריכה לנקוט בגישה רב-תחומית לבעיה זו. ורק על ידי יישום גישה רב-תחומית יוכלו הרשויות במולדובה להצליח במאבק בשחיתות. כמובן, אם הם רוצים להצליח.
כמה התערבות ממשלתית יש בהליך השיפוטי?
"התערבות פוליטית במערכת המשפט זו עסקה סודית. אף אחד לא עושה את זה בפומבי. לפיכך, לא ניתן להעריך במדויק את הרמה המדויקת של התערבות בפעילות שיפוטית. מצד שני, זה יהיה מגוחך אם אכחיש שיש התערבות פוליטית בפעילות שיפוטית ובתביעה. בתקשורת במולדובה היו פרסומים רבים שחשפו תכתובות ומסרים מטעם פקידים בכירים, שבאמצעותם הם דורשים הרשעות פליליות של יריביהם הפוליטיים. כמובן, הם מכסים את דרישותיהם בצורך להעניש "פושעים", אבל לדעתי, תהיה ההצדקה אשר תהיה, הפוליטיקאים יפגינו חוכמה אם ימתינו בסבלנות עד שהרשויות, התביעה והמשפט, ימלאו את תפקידם וחובתם.
אחרת, אותם פקידים בכירים שולחים מסר שגוי לחברה ויוצרים מראה רע מאוד, המבטא אימפוטנציה מקצועית של התובעים והשופטים במולדובה, שאינם מסוגלים לבצע את עבודתם ללא אינדיקציות מצד הנשיא או ראש הממשלה. שר או אישים פוליטיים אחרים. אז, אני מניח, שיהיה נכון יותר אם מנהיגים פוליטיים במולדובה יפגינו יותר שיקול דעת כשהם מדברים או פועלים בתוקף תפקידם הרשמי".
האם אתה חושב שהמערכת עצמאית?
"לא, כמובן שלא. עצמאות היא נושא פוליטי ומשפטי מורכב מאוד. הן החוקה המולדובה והן האמנה האירופית לזכויות אדם קובעות משפט הוגן, שאחד המרכיבים החשובים ביותר בתפיסה זו הוא עצמאותה של מערכת המשפט כענף נפרד של המדינה, כמו גם עצמאותם של השופטים והתובעים במדינה. החקיקה במולדובה מכילה מרכיבים מסוימים שנועדו להבטיח את עצמאותם של המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות השיפוטיות, אך מרכיבים אלו אינם מספיקים ודורשים שיפורים מהותיים נוספים.
דובר במולדובה גם על איסור של מפלגות פוליטיות מסוימות. מה אתה חושב על זה, והאם נתקלת בטענות כאלה בבית המשפט של האיחוד האירופי?
"איסור על השתתפות מפלגות הוא עניין חמור ועדין מאוד. כדי להיאסר, מפלגה פוליטית צריכה לבצע מעשים בלתי חוקיים מסוימים המיוחסים לכל המפלגה כישות פוליטית. אם מספר חברי מפלגה מבצעים מעשים בלתי חוקיים בתפקידם, ומעשים בלתי חוקיים אלה לא אושרו על ידי המפלגה כישות, לא ניתן להטיל אחריות על צד זה, ולפיכך, לאסור. כולנו זוכרים את התסיסה וההתפרעויות לאחר הבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב, אבל הרשויות האמריקאיות מעולם לא הציעו לאסור את המפלגה הרפובליקנית מלהשתתף בבחירות. זו הגישה הנכונה היחידה. כל אחד יגיב על מעשיו.
לרוע המזל, רשויות המשפט במולדובה העדיפו לנקוט בגישה אחרת. בהיותי דמוקרט נלהב, אני מסתכל בספקנות רבה על כל סוגי האיסורים וההגבלות על פעילות פוליטית, וחושב שלא ניתן ליישם אותם, אלא באופן חריג. שימוש מופרז על ידי המדינה בהגבלות שונות על מימוש זכויות פוליטיות יגרום לכך שלאותה מדינה יהיו בעיות רציניות עם הדמוקרטיה".
יש אדם יהודי/מולדובי שעלה לאחרונה לכותרות, בשם אילן שור. מה אתה יכול לספר לנו על המאבק המשפטי שהוא מנהל נגד ממשלת מולדובה?
"שאלה מעניינת מאוד. הייתי אומר שמר שור הוא לא רק פוליטיקאי או איש עסקים. במידה מסוימת, מר שור הוא תופעה בעולם הפוליטי במולדובה. עם הופעתו הוא מיד כבש נישה שמעולם לא נכבשה על ידי איש. הוא התחיל בתמיכה מאסיבית בחלק הפגיע מבחינה חברתית של האוכלוסייה, וכאן אני מדבר קודם כל על גמלאים. כמו כן, לאחר שנבחר לראשות העיר אוהיי, החל שור במודרניזציה של אותה עיירה, כמו גם של כמה כפרים באזור. כמובן שאנשים מיד הבחינו בהבדל. עשרות אלפי מולדובים הביעו את תמיכתם.
"כתוצאה מכך, הרייטינג של מר שור ושל המפלגה הפוליטית בראשותו גדל בהתמדה. למעשה, המפלגה הפוליטית בראשות שור תפסה את השורה השנייה ברשימת המפלגות הפוליטיות במולדובה. מצב זה עורר רוגז בקרב פוליטיקאים אחרים ונכבדי דרג. הם החלו לתפוס את שור כאויב שלהם, המאיים על רווחתם הפוליטית. כל כוחם של מוסדות המדינה הופנה נגדו ונגד מפלגת "שור", בראשותו. בעיני החברה, הן מר שור והן מפלגתו הוצגו כאויבי הציבור.
"הכל נעשה כדי להרוס אותו ואת המפלגה שלו. ועכשיו אנחנו רואים שמר שור עזב את מולדובה והמפלגה נאסרה. אני לא יודע אם שור ביצע או לא ביצע פשע כלשהו, כי מעולם לא הייתה לי הזדמנות ללמוד את התיק הפלילי שלו, אבל אני בטוח שלא ניתן ולא תיאסר מפלגה פוליטית בגלל פעילותו הפרטנית של אחד של חבריה. מפלגה היא מנגנון חי המורכב מעשרות אלפי חברים שמעולם לא היו מעורבים בפעילות עבריינית כלשהי ולפי הגדרתם אינם יכולים לשאת באחריות לפעילויות עליהן לא ידעו. בקיצור, לא יהיה זה פסול לומר שמר שור הוא בן ערובה להצלחתה והצלחת מפלגתו.
"יחד עם זאת, ראוי להזכיר, שמקורות כספו של מר שור עוררו ויכוחים בחברה במולדובה. יש דעות שטוענות כי הכסף שלו מגיע מתכניות הונאה שונות. הרשויות במולדובה חקרו טענות פליליות נגד מר שור, אך למיטב ידיעתי לא כל הגרסאות נבדקו. למשל, עורכי הדין של מר שור ביקשו חוות דעת של מומחה לחשבונאות פיננסית על מנת לקבוע אם שור גרם נזק כלשהו ממעשיו. למרבה הצער, בדיקה כזו לא נעשתה, וכעת נושא הנזק לא התברר. ויש עוד ספקות כאלה במקרה של שור, שעדיין לא מתבררים.
אני מבין שאתה לא תומך של מר שור, אבל אתה מאמין שהוא קיבל ביקורת שיפוטית הוגנת וצודקת במולדובה?
"פעם הייתי פוליטיקאי. אבל באוגוסט 2019, בהיותי מאוכזב ממה שקורה בפוליטיקה במולדובה, החלטתי להפסיק את פעילותי הפוליטית ולרכז את מאמציי בעבודה מקצועית וסוציאלית. לפיכך, אני לא תומך בשום מפלגה פוליטית במולדובה. מצד שני, אני פרו-אירופה וחושב כי האינטגרציה האירופית היא דרך הפעולה היחידה העומדת לרשות הרפובליקה של מולדובה. באשר לשאלתך האם למר שור היה משפט הוגן, לדעתי התשובה היא שלילית.
"יותר מדי פקידי ציבור הפכו אותו לפושע בעיני החברה שלנו, תוך הפרת עיקרון חזקת החפות, יותר מדי מה שנקרא 'מומחים' הביעו את דעתם בנוגע לאשמתו, אי אפשר לומר שהשופטים בעניינו פעלו באופן עצמאי. שופטים חיים בינינו והם יכולים להיות מושפעים גם מתוכניות טלוויזיה ותוכניות אירוח שונות. ואם אנשים במשך שנים חוזרים על כך שמישהו פושע, מישהו פושע, מישהו פושע, שופטים, לא מרצונם, מתחילים להאמין בזה. זו הסיבה שבארה"ב, למשל, אסור על מושבעים לצפות בטלוויזיה בזמן שהם ממלאים את תפקידם. זה לא המקרה במולדובה".
מולדובה ביקשה את הסגרתו של אילן שור מישראל. מנקודת מבט אירופית של זכויות אדם, האם מולדובה עומדת בתנאי ההגנה על זכויותיהם של אנשים שהוסגרו?
"מניסיוני כשופט בבית הדין האירופי לזכויות אדם, עלי לומר, שכאשר מדינה מחליטה על הסגרה של נאשם או מורשע, אותה מדינה תענה לעצמה על מספר שאלות. השאלה הראשונה והחשובה ביותר היא האם אדם לאחר הסגרה ייחשף או לא ייחשף ליחס משפיל ובלתי אנושי. ואם התשובה חיובית, לא תתקיים הסגרה. זה הסטנדרט שיש ליישם במצבים כאלה.
"אם תסתכל על הסטטיסטיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם, תראה שהפרות של סעיף 3 של אמנת זכויות האדם הן אחד מסוגי ההפרות הנפוצים ביותר שמצא בית המשפט בתיקים נגד מולדובה. נתונים סטטיסטיים אלה נגישים בדרך כלל וניתן לראות אותם בכתובת "echr.coe.int". אני לא רוצה להתערב בסמכויות הריבוניות של הרשות הישראלית להחליט על אמונת אזרחיה, אבל אני בטוח שהם ינהגו בהגינות ועל פי עקרונות שלטון החוק.
האם אתה חושב שמר שור יקבל יחס הוגן וצודק אם יוסגר?
"בקושי. מר שור מעצבן מדי עבורם, ויותר מדי אנשים משפיעים מעוניינים בהיעלמותו מהאופק הפוליטי המולדובי. אבל יכול להיות שאני טועה. בוא נחכה ונראה. אני נזכר באחד מסרטי ג'יימס בונד כשמ' שוחח עם ג'יימס בנד, ואומר "לפעמים הצדק מנצח". ג'יימס בונד ענה "לפעמים- כן!" אולי זה יהיה המצב של מר שור. מי יודע?
מה היית רוצה שיקרה בעימות הפוליטי הנוכחי במולדובה? איך אפשר לפתור את זה?
"הייתי רוצה לראות יציבות במולדובה, הייתי רוצה לראות את ניצחון הדמוקרטיה, הייתי רוצה לראות שלטון חוק שמתפקד בצורה יעילה. הייתי רוצה לראות כבוד מלא לזכויות אדם וחירויות יסוד. הייתי רוצה לראות את רשויות אכיפת החוק נלחמות בפשע ולא נגד יריבים פוליטיים. אולי אני אופטימיסט שאין לו תקנה? אולי, אבל אני מאוד מאמין בכל הערכים האלה ובטוח שבלעדיהם התקדמות מולדובה בתחום האינטגרציה האירופית תהיה פשוט "משימה בלתי אפשרית".
אילו רפורמות ספציפיות הן הדחופות ביותר עבור מערכת המשפט?
"הרפורמה המשפטית במולדובה היא באמת תפוח אדמה לוהט. מועצת אירופה, האיחוד האירופי ומוסדות בינלאומיים בעלי מוניטין אחרים הזכירו בהזדמנויות רבות שרפורמה משפטית והמאבק בשחיתות הם תנאים מוקדמים הכרחיים לאינטגרציה האירופית של מולדובה. במהלך עשר השנים האחרונות, מומחים רבים ניסו לבצע רפורמה במערכת המשפט במולדובה, אך הם נכשלו. למה? התשובה פשוטה מאוד. לכל ה"רפורמות" הללו היה אופי כאוטי, ללא סינון וזיהוי רציני של בעיות אמיתיות הקיימות בגזרת המשפט של מולדובה.
הייתי אומר שמה שנקרא רפורמות היו 'רפורמות למען רפורמות', ולא לשיפור מצבים קשים למדי. למרבה הצער, הנהנים מכל הפסבדו-רפורמות הללו הפכו לאלה שעבדו במערכת, בעוד שהמרוויח מהם היה צריך להיות תושבי מולדובה. זה לא היה המצב. אני יכול לייעץ לרשויות מולדובה לשקול מחדש את גישתם. הם לא צריכים להתייחס לאלה שיש להם דעות ודעות אחרות כאל אויביהם, והם צריכים ללמוד כיצד להשתמש בפוטנציאל האינטלקטואלי וההון האנושי הקיימים ברפובליקה של מולדובה. אין דרך אחרת להתקדם".