המלחמה שפרצה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר, בעקבות הטבח שביצעו מחבלי חמאס באזרחים ישראלים, וחטיפתם של 230 מהם לרצועת עזה, הותירה את הישראלים שחיים ועובדים ביוון במצב של הלם. מי שיכול, חזר לארץ להתנדב ולסייע בדרכים שונות - והישראלים שנאלצו להישאר ביוון, הרגישו שהם חייבים לעשות משהו כדי להעלות את המודעות למצב בני הערובה כדי להחזיר אותם הביתה בשלום. לכן, הם יצרו קבוצת פעולה מיוחדת, שהצטרפה לקבוצה העולמית אשר יצרה את הקמפיין bringthemhome#.
הפגנות פרו-פלסטיניות נערכות כמעט מדי יום מאז פרוץ המלחמה, והציבור הישראלי או התומך בישראל - כלל לא נשמע. התחלנו בלהדביק כרזות ברחבי אתונה, כמו שעשו בכל העולם. באותם הימים שהיתי במיקונוס וניסיתי לעשות זאת גם שם - אך הקהילה המקומית הורידה את הפוסטרים הללו. בהמשך, עברתי ביחד עם בחור נוסף, והדבקנו את הכרזות על מספר שגרירויות - אך נתקלנו בשתיקה, וחוסר רצון לדבר איתנו.
למרות זאת, החלטנו כמה בנות לקום ולעשות משהו גדול באקרופוליס - אתר התיירות המפורסם ביותר ביוון, ובין המפורסמים בעולם. בהתחלה, היו כמה ישראלים שפחדו מכך שנותק, אבל בסופו של דבר, כולם ובאו לסייע, כאשר השגרירות הישראלית ביוון מימנה לנו את הדפסת הפוסטרים, והקהילה היהודית במדינה תרמה כספים וזה לא מובן מאליו.
המון אנשים מכל העולם עברו ליד המיצג שהכנו והביעו עניין או תמיכה בנו. האירוע עבר כמעט ללא הפרעות, עד שילדה קטנה נתנה למשפחה שעברה בסמוך פרחים כדי להניח ליד שמות החטופים. המשפחה, שהיתה ככל הנראה בריטית, קיללה את הילדה וצעקה fuck Juze! במקרה נוסף, שהתרחש באמצע ראיון לטלוויזיה היוונית, עובר אורח ניסה לעורר מהומות, כאשר אמר שאנחנו צבועים, כי הרבה ילדים פלסטינים כלואים בישראל - והלך מבלי לחכות לתשובה.
התקריות הללו גורמות לי להאמין שהפעולות השונות ברחבי העולם חשובות מאוד, וישנם רבים כל כך שמחזיקים בדעות קיצוניות - מבלי להבין את המצב. לצערנו, הם הרוב. למרות זאת, התמיכה שקיבלנו היתה מטורפת ואנחנו נמשיך ולעשות עוד דברים בכל מקום בעולם.