ועידת רבני אירופה (CER) העניקה היום את פרס הרב לורד יעקבוביץ, לנשיא צרפת עמנואל מקרון. פרס זה מכיר בתמיכתו החזקה של הנשיא מקרון בחופש דת ובסובלנות כלפי הקהילה היהודיות ובמחויבותו הבלתי מעורערת למאבק באנטישמיות בצרפת מאז כניסתו לתפקידו ב-2017. פרס הרב לורד יעקובוביץ ליהדות אירופה הוענק לנשיא עמנואל מקרון על ידי נשיא CER, הרב הראשי פנחס גולדשמידט, בטקס בארמון האליזה בפריז, בנוכחות סגן נשיא הועידה, הרב הראשי של צרפת, חיים קורסיה.
הפרס ניתן לנשיא עמנואל מקרון בעקבות קריאת הנשיא לאחדות לאחר פיגועי הטרור של חמאס ותמיכתו בקריאה המשותפת של נשיאי האסיפה הלאומית והסנאט, שני בתי הפרלמנט הצרפתי , לצעוד נגד האנטישמיות ב-12 בנובמבר שנערכה בהשתתפות 180,000 איש והביעה תמיכה פומבית בישראל ובקהילה היהודית.
במהלך הטקס הדליק נשיא צרפת עמנואל מקרון נר ראשון של חנוכה בחנוכיה שהוצבה, באופן נדיר, באולם הנשפים של ארמון האליזה. בשולחן הכיבוד, שהוצב בצילו של עץ האשוח הענק, הוגשו סופגניות ומטעמים אחרים על כוס שמפניה כשרה. נשיאות צרפת ביקשה להעניק לאירוע בארמון עופי מוצנע ככל האפשר. כמה עיתונאים הוזמנו ברגע האחרון וגם הם התבקשו לא להקליט או לצלם. למרות שהפרס מעניק למקרון לגיטימציה מול הטענות נגדו מהצד היהודי, באליזה עדיין חוששים מתגובות "חלקי העם" האחרים.
בנאום קבלת הפרס, הסביר מקרון ארוכות את עמדותיו לאחרונה כלפי המחאה נגד האנטישמיות וישראל בהקשר המלחמה בעזה. הוא אמר כי המאבק הנחוש באנטישמיות אינו צריך להוביל לפגיעה בקהילות אחרות (כמו הקהילה מוסלמית). הוא רמז לאנשי מפלגת האיחוד הלאומי של מארין לה פן שהשתתפו במצעד נגד האנטישמיות, שבעצמם היו אנטישמים ומשתמשים בכך כדי לתקוף קהילות אחרות. מקרון הסביר את העובדה שהוא בעצמו לא השתתף במצעד למרות שהביע בו תמיכה, בכך שאילו למחרת הייתה נערכת הפגנה למען מטרה צודקת אחרת, והוא לא היה משתתף בה, היו מאשימים אותו כי הוא מעדיף מטרה אחת על פני האחרות.
מקרון השיב לתביעת הקהילה היהודית לערוך טקס זיכרון לאומי לקרבנות בעלי האזרחות הצרפתית של תקיפת חמאס בכך שעדיין איננה ידועה הרשימה המלאה של הקרבנות ואין רצונו לפגוע במשפחות שעדיין מקוות לטוב ושיקיריהן לא יוזכרו. הוא הבטיח לערוך את הטקס בשבועות הקרובים ואף להקים אנדרטה לזכרם.
אשר לעמדה כלפי ישראל, מקרון הדגיש כי צרפת, כמו מדינות אחות, גינתה בתוקף את הפעולה המזעזעת של חמאס, וקבעה שלישראל הזכות להתגונן. המחלוקת היא על היקף התגובה הישראלית שמביאה בהכרח לקורבנות אזרחיים חפים מפשע. "צרפת תמשיך לפעול ככל יכולתה לשחרור כל החטופים וממשיכה לקיים מגעים בדרג בכיר בנדון", אמר והוסיף כי "אנטי-ציונות מובילה לאנטישמיות, אך אין פירוש הדבר שיש להסכים עם כל צעדי ממשלת ישראל".
מקרון חזר על הצעתו לתמיכה בינלאומית בביטחונה של ישראל על ידי אספקת מודיעין על פעולות חמאס וארגוני הטרור, קיצוץ מקורות המימון שלהם ועוד. "השלב הבא צריך להיות הומניטרי עם הפוגות להכנסת סיוע שיובילו להפסקת אש", אמר הנשיא. "סבל הפלסטינים הביא גורמים ערבים מתונים להתבטאויות חריפות. בשלב השלישי חייב להיות של פתרון מדיני כדי לא להשאיר מיליוני אנשים ללא תקווה. מי שרוצה להגן על הביטחון צריך גם להגן על היכולת לחיות יחד".
בשיחה עם "מעריב" הודה מקרון כי "קשה לו לאחרונה לשוחח עם ראש הממשלה נתניהו לגבי התקיפות בעזה". שרת החוץ של צרפת קתרין קולונה אמרה ל-"מעריב'" כי צה"ל חייב למצוא דרך לפגיעות נקודתיות במחבלי חמאס. היא עמדה על התערבותה של צרפת כדי למנוע הידרדרות בלבנון, ואמרה כי מנהיגי המדינה וחיזבאללה הוזהרו לא פעם. היא העריכה כי השפעתה של איראן איננה בלתי מוגבלת. עם זאת, לדעתה, קשה יהיה להטיל על כוח יוניפי"ל תפקיד קרבי, כדי שיכריח את כוחות חיזבאללה לסגת מעבר לנהר הליטני על בסיס החלטה 1701 של האו"ם.
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט בירך את מקרון על זכייתו בפרס והסביר: "ממאבק בגילויי השנאה ברשתות החברתיות ועד לשמירה על זיכרון השואה, הנשיא מקרון הוכיח את עמידתו האיתנה לצידה של יהדות צרפת ויהדות אירופה. אנו קוראים לו להמשיך ולהתחייב לעתידה המשגשג של הקהילה בצרפת ובאירופה. זה מתחיל בשמירה על ביטחונם האישי של 440,000 יהודים החיים בצרפת ומתמודדים כעת עם גילויי אנטישמיות מזעזעים מאז האירועים הטרגיים בישראל של ה-7 לאוקטובר. חשוב ביותר שהרפובליקה הצרפתית, המהווה בית עבור מאות אלפי יהודים, מובילה בקיום עקרונות האמנציפציה והליברליות בשטחה".
פרס הרב לורד יעקובוביץ' ליהדות אירופה הוקם בשנת 2011 על ידי הרב הראשי פנחס גולדשמידט, נשיא ה-CER. הפרס מוענק למנהיגי מדינות ואישים מכובדים שהפגינו תמיכה ביהדות אירופה ופעלו למען שמירה על ביטחונם האישי, חופש הדת והמאבק באנטישמיות. הוא הוענק לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל (2013), למלך ספרד פליפה השישי (2016), לפרנס טימרמנס, סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית, ולאנטוניו טג'אני, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר סגן ראש ממשלת איטליה ושר החוץ של איטליה.