בנוסף, מקור שבקיא בחקירה חשף לטלגרף אודות המתיחות בין בתי חולים בישראל שטיפלו בחטופים ששוחררו לבין המשטרה שדחפה אותם למסור פרטים על עדויות למקרי אונס. בתי החולים נזפו לטענת המקור במשטרה בנימוק של חיסיון מטפל-מטופל ובכך מנעו מלחשוף עדויות על תקיפות מיניות בשבי.
פרופסור יפעת ביטון, מומחית למשפטים, התראיינה לטלגרף: "בישראל לא היו מוכנים בהתחלה לפרסם את ההאשמות על תקיפה מינית. הייתה הכחשה נחרצת בקרב הרשויות נגד התפיסה שדבר כזה יכול לקרות לנו. לא קלטנו שזה באמת אפשרי שמשהו שיטתי קרה כאן".
כאמור, מסקירות משפטיות שביצע הטלגרף תוך שילוב של צפייה בקטעי וידאו של הפיגועים, ועשרות ראיונות, נכתב בעיתון הבריטי כי כל אלו מצביעים בבירור על דפוס של אלימות מינית ב-7 באוקטובר. על פי ההערכות, ישנם לפחות שבעה אזורים שבהם נראה כי עשרות נשים ונערות הותקפו מינית או נאנסו.
חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק"א, התראיין לעיתון הבריטי וסיפר כי בכלל לא חיפש ראיות לתקיפה מינית כשהצטרף למשימה לזיהוי הנרצחים לאחר הטבח. "אני בדרך כלל לא שם לב לפרטים. אנחנו עובדים כמו מכונות כדי לאסוף את הגופות, אבל משהו עבר לי בראש", שיתף. כאשר הגיע לבארי הוא אמר כי "ראיתי בפנים ממ"ד עם שתי נשים שנורו בראש. בחדר שלפניו יש צעירה על המיטה, עם המכנסיים והתחתונים למטה, שוכבת על המיטה עם כדור בראשה".
התרעות פיקוד העורף