ה-BBC הבריטי מפרסם היום (שני) תחקיר נרחב לפיו בחודשים שקדמו למתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, התצפיתניות בבסיסי צה"ל מגבול עזה החלו לראות סימנים מחשידים מאוד מעבר לגדר: אימוני פשיטה, חטיפות מבוימות, וחקלאים שהתנהגו בצורה מוזרה בצד השני של הגדר.
לאחר מחדל התצפיתניות, נחשף משהו הרבה יותר גרוע על המודיעין של ישראל
מברק דרך בוגי ועד כוכבי: המחדל הכי גדול שלא מדברים עליו נחשף | בריק
נועה, שם בדוי, אמרה שהחיילות היו מעבירות מידע על מה שהן רואות לגורמי מודיעין וקצינים בכירים יותר, אבל לא יכלו לעשות מעבר לכך. "היינו רק העיניים", העידו. היה ברור לחלק מהנשים האלה שחמאס מתכנן משהו גדול - משהו שהיה, במילותיה של נועה, "בלון שעמד להתפוצץ".
בבי.בי.סי ערכו שיחות עם מספר תצפיתניות על ההסלמה בפעילות החשודה שהן צפו בה טרום המתקפה, הדיווחים שהגישו, ומה שהן ראו כהעדר תגובה מקציני צה"ל הבכירים.
לרשת הבריטית הגיע גם תיעוד של הודעות ווטסאפ שהחיילות שלחו בחודשים שלפני ה-7 באוקטובר, כשהן מדברות על אירועים שתפסו את תשומת ליבן בגבול. עבור חלק מהן זה הפך לבדיחה אפלה: מי תהיה בתורנות כשההתקפה הבלתי נמנעת תבוא? הנשים האלה לא היו היחידות שהרימו קול זעקה.
ב-BBC דיברו גם עם משפחות אבלות שאיבדו את בנותיהן, ועם מומחים שרואים בתגובת קציני צה"ל לנשים האלה חלק מכישלון מודיעיני רחב יותר. צה"ל סירב להגיב לכתבה.
"הבעיה היא שהם [הצבא] לא חיברו בין הנקודות", אומרת מפקדת לשעבר באחת היחידות בגבול. אם היו עושים זאת, היא אומרת, הם היו מבינים שחמאס מתכונן למשהו חסר תקדים.
שי אשרם ז"ל, בת 19, הייתה אחת הנשים ששירתו בתפקיד ביום של ה-7 באוקטובר. בשיחה עם משפחתה בטלפון, כשברקע ניתן היה לשמוע יריות, היא אמרה ש"יש מחבלים בבסיס" ו"שזה הולך להיות אירוע גדול מאוד". אשרם נרצחה על ידי המחבלים, בעוד שאחרות נלקחו כבנות ערובה.
התצפיתניות מספרות כי לקחו את האחריות שהוטלה עליהן ברצינות. "המשימה שלנו היא להגן על כל התושבים. יש לנו עבודה מאוד קשה - את יושבת במשמרת ואסור לך למצמץ או להזיז את העיניים אפילו במעט. חייבים תמיד להיות ממוקדים", אומרת נועה.
בחודשים שקדמו לשבת השחורה, בכירים ישראלים נתנו הצהרות פומביות שהצביעו על כך שהאיום מצד חמאס נבלם, ואולם היו סימנים רבים לאורך הגבול שדבר מה לא התנהל כשורה.
בסוף ספטמבר, תצפיתנית בנח"ל עוז כתבה בקבוצת חברים בווטסאפ: "מה, יש עוד אירוע?". תגובה מהירה הגיעה בהודעת קולית: "ילדה, איפה היית? היו לנו כאלה כל יום בשבועיים האחרונים". התצפיתניות צפו כאמור בזמן אמת באותם אירועים בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, מה שגרם לחלקן לחשוש שההתקפה הארורה אכן מתקרבת.
"היינו רואות אותם מתאמנים בכל יום על איך הפשיטה תראה", מעידה נועה. "היה להם אפילו דגם טנק שהם התאמנו איך אפשר יהיה להשתלט עליו. היה להם דגם של נשק על הגדר, האימונים שלהם התמקדו בפריצת הגדר והפצצתה, ואימונים כיצד להשתלט על כוחות, לרצוח ולחטוף".
עדן הדר, תצפיתנית נוספת מאותו הבסיס, זוכרת שבתחילת שירותה, מחבלי חמאס עסקו בעיקר באימוני כושר באזור עליו השגיחה. אבל, בחודשים שלפני סוף השירות, בעיקר במהלך חודש אוגוסט האחרון, היא שמה לב למעבר ל"אימונים צבאיים ממשיים".
בבסיס אחר לאורך הגבול, גל (שם בדוי) מספרת שגם היא צפתה בהתגברות האימונים. פעם אחת אף ראתה, באמצעות בלון תצפית, כיצד בנו העתק של מערכת נשק ישראלית המוצבת בסמוך לגבול "בלב עזה".
מספר נשים מתארות בנוסף כיצד פצצות הונחו ופוצצו בקרבת הגדר - ככל הנראה כדי לבדוק את עוצמתה. קטעי וידאו מה-7 באוקטובר יראו מאוחר יותר פיצוצים גדולים שהתרחשו לפני שמחבלי חמאס חדרו כאמור לשטח ישראל על אופנועים וטנדרים.
עבור תצפיתנית לשעבר, רוני ליפשיץ, הדבר המדאיג ביותר שראתה בשבועות שקדמו למתקפה היה סיורים שגרתיים של רכבים מלאים במחבלי חמאס, שהיו עוצרים בעמדות תצפית בצד השני של הגדר. היא זוכרת את הגברים "מדברים ביניהם, מצביעים על המצלמות והגדר, ומצלמים", וזיהתה אותם כמחבלי כוח נוח'בה.
כמה מהתצפיתניות שחזרו גם תקריות הולכות וגוברות של ניסיונות חדירה. בהודעות ששותפו הן מתייחסות במילות קוד לכלי רכב שהבחינו בהם לאורך הגבול, וכן לכך שצה"ל עצר אנשים שניסו לחצות שטח לישראל, תופעה שלדבריהן הלכה והתגברה.
בחודש יולי שלחה תצפיתנית לאמה הודעה שנוסחה כך: "סיימתי עכשיו משמרת והיה לנו ניסיון חדירה לגבול אבל אירוע מאוד מלחיץ... כאילו אירוע שאף אחד מעולם לא נתקל בו".
החיילות החלו לראות שינויים מוזרים בדפוסי ההתנהגות לאורך הגבול. איכרים, ציידי ציפורים ורועי צאן מעזה החלו להתקרב יותר ויותר לגדר, הן מעידות. נכון לעכשיו, התצפיתניות מאמינות שאותם חקלאים אספו מודיעין לקראת הטבח האכזרי. "אנחנו מכירות כל אחד מהם בפנים ויודעות בדיוק את השגרה והשעות שלהם. פתאום התחלנו לראות ציידי ציפורים וחקלאים שאנחנו לא מכירות. ראינו אותם עוברים לשטחים חדשים. השגרה שלהם השתנתה, והם הלכו ונצמדו לגדר. זה נראה לנו חשוד, דיברנו על זה כל הזמן".
בסופו של דבר, התצפיתניות ציינו שחששו כי התקפה גדולה מתקרבת אך הרגישו שהדאגות שלהן לא נלקחות ברצינות על ידי הדרגים השונים. רוני נזכרת איך כאשר הבחינה בטנדרים של המחבלים מסיירים על הגבול, ההוראה שלה הייתה ליידע את המפקד שלה, ולהמשיך לתצפת עד שהם נסוגו מהאזור. לאחר מכן הייתה פותחת הודעת דיווח שאמורה הייתה לעבור הלאה, אך לטענתה, אין לה מושג לאן אותם דיווחים הועברו בפועל. "לא קיבלתי התייחסות או תשובה להתרעות הללו", אמרה. "אנשים בתוך היחידה התייחסו לזה ברצינות, אבל מחוצה לה, לא עשו עם זה שום דבר", טענה. "הבכירים היו מגיעים לבסיס, נותנים לנו משימה, והולכים משם".
הבנות שיתפו את המשפחות בתחושותיהן. אמה של שחף ניסני ז"ל, שנרצחה בנחל עוז, סיפרה ל-BBC כי "בחודשים האחרונים היא אמרה שוב ושוב שתהיה מלחמה, שאתם תראו. ואנחנו צחקנו שהיא מגזימה".