התקיפות הישראליות ברפיח שבדרום עזה, במהלכן חולצו שני חטופים ישראלים, הובילו לפחד רב בקרב 1.4 מיליון הפלסטינים שפונו לעיר מבתיהם, בשטחים שהפכו לזירות מלחמה קטלניות, לאחר ששמעו כי לפחות 67 בני אדם נהרגו בפעילות החילוץ של צה"ל.
המבצע הלילי ברפיח, מקום שהיה פחות או יותר מוגן מההתקפות האוויריות הנרחבות שהתרחשו בחלקים אחרים של המובלעת, הלם אוכלוסייה מותשת שבילתה חודשים בתנועה. "אנחנו עייפים ואיננו יכולים לשאת עוד עינויים כאלה", אמרה מירוואת, בת 51, ששוהה באוהל עם משפחת אחותה ברפיח לאחר שפונתה מעיר עזה. "כל מה שאני מקווה עכשיו הוא שהמלחמה תסתיים". היא הוסיפה: "אינני יודעת לאן ללכת, אין מקום בטוח".
אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, ציין כי מחצית מאוכלוסיית עזה כבר צפופה ברפיח, וכתב ברשתות החברתיות כי המערכה הישראלית המתוכננת "תגדיל באופן משמעותי את מה שכבר סיוט הומניטרי".
בסוף אוקטובר, ישראל אמרה למיליון פלסטינים בצפון לנוע דרומה לשם ביטחונם, אם כי ההפצצות האינטנסיביות נמשכו בכל רחבי המובלעת. בינואר, הכוחות הישראליים התקדמו לעבר חאן יונס. ישראל תייגה אזור חוף הנקרא מאוואסי, ממערב לחאן יונס, כ"אזור בטוח יותר". עם זאת, תקיפות פגעו גם שם, והשאר עברו לרפיח.
התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קרים ח'אן, אמר כי הוא "מוטרד עמוקות" מהדיווחים מרפיח. "לכל המלחמות יש כללים והחוקים החלים על עימות מזוין אינם יכולים להתפרש כך שיופרקו מתוכן או יהפכו לחסרי משמעות", אמר בהצהרה שפורסמה ב-X, לשעבר טוויטר.
עחידה אבו עטייה, 40, שנמלטה לרפיח עם ילדיה, אמרה שהבית ליד האוהל שלהם נפגע בתקיפות הלילה, והיא נלכדה מתחת להריסות. שכניה משכו אותה החוצה בחיים. אחמד אבו סלמייה, 66, נמלט לרפיח בדצמבר. בנו ונכדו ליוו אותו, אך אשתו ובתו נותרו מאחור כדי לשמור על הבית בבית לאהיא במרכז הרצועה. לאחרונה, כשהלחימה התקרבה, הם גם ברחו דרומה. "שרדנו בנס אלוהי", אמרה. "מה שקרה אתמול אי אפשר לתאר. זו הפעם השנייה שכמעט איבדתי את חיי".
התרעות פיקוד העורף