מנהל הליגה נגד השמצה אמריטוס (ADL), אייב פוקסמן, מציין מספר דברים שמפריעים לו בימים אלה. "היהודים בסדר עכשיו, אבל מה יקרה אם זה ימשיך? איך זה יסתיים ואיך נשרוד?", תהה פוקסמן. לאחר ששרד את השואה בילדותו, פוקסמן משמש כיום כמנהל אמריטוס של הארגון, לאחר שהיה המנהל הארצי במשך 27 שנים.
"תכנן לחזור לאיראן": סוכלה התנקשות באיש עסקים ישראלי | צפו ברגעי המעצר
כמחאה נגד הצהרת בלפור: מתנגדת ישראל השחיתה ציור היסטורי בבריטניה | צפו
"אחרי 50 שנות התמודדות עם הנושא הזה, התשובה היא שאני לא מופתע. אלו מאיתנו שעוסקים בנושא הבינו מקצועית כבר מזמן שאנטישמיות היא מחלה ללא תרופת נגד וללא חיסון. דיווחנו על זה, עקבנו אחרי זה, הקלטנו את זה. ידענו שזה שם, שזה עמוק ושזה רציני".
"הקהילה היהודית המאורגנת פיתחה אסטרטגיית בלימה, אם לא נוכל לחסל את האנטישמיות, לפחות בואו נכיל אותה", אמר פוקסמן. "שמור אותה בביוב עם המכסה. כלומר, שימוש בכל האמצעים הקיימים: תקשורת, זיכרון השואה, האמת, איומים בהתדיינות משפטית".
הוא הצביע על כך שבמעל 100 השנים שבין מותו של ליאו פרנק ב-1915 ועד לטבח בבית הכנסת "עץ החיים" ב-2018, רק שלושה אנשים נהרגו בארצות הברית בגלל היותם יהודים.
אסטרטגיית ה"בלימה" הזו, טוען פוקסמן, התפרקה בגלל שני גורמים עיקריים: האינטרנט ותמיכה "בקץ הנימוס" בשיח האמריקאי. פוקסמן כינה את האינטרנט "כנראה הכלי המשמעותי ביותר שנתן לגיטימציה לאנטישמיות - הוא נתן לו כביש מהיר ורמת אנונימיות יותר ממה שאי פעם יכולנו לדמיין".
"חוסר הנימוס באמריקה הגיע כתוצאה מטראמפיזם - טראמפ נתן לזה לגיטימציה", אמר פוקסמן. "ברגע שהוא שבר את כל הטאבו של מה מקובל ומה לא, אנחנו [היהודים] היינו הראשונים ללכת".
"אני בהלם מעוצמת השנאה", אמר פוקסמן. "למדנו את זה, ידענו שזה מגיע משמאל ומימין, אבל מה שהפתיע אותי זה עוצמת השנאה ועוצמת השתיקה. אני בהלם שאתה לא יכול למצוא 10 ארגונים שאנחנו, הקהילה היהודית, עמדנו עליהם ב-50 השנים האחרונות, שעמדו איתנו בבירור ברגע הזה".
בדיון באקלים הנוכחי של אנטישמיות במוסדות העילית האמריקאית להשכלה גבוהה, ציין פוקסמן את תפקידם של מרכזים אוניברסיטאיים במזרח התיכון שהוקמו על ידי מוסדות ותורמים ערביים לפני עשרות שנים.
פוקסמן ציין כי כבר אז, כמה אוניברסיטאות פנו ל-ADL וביקשו הסכמים לא מפלים עם מדינות ערב כדי שהמרכזים הללו לא יפלו יהודים. "אבל לא מנענו את זה, ומרכזי המזרח התיכון הפכו ליודנריין", כאשר תרומות בחלק מהמקרים מונעות במפורש לימודים ופקולטה בישראל.
האקלים האקדמי של היום, טען פוקסמן, "הוא תוצאה של השקעה עמוקה מאוד של שני דורות של מלגה" וצעדים מקבילים לא נאותים של הקהילה היהודית. פוקסמן מייחס את האנטישמיות הנוכחית בקמפוס ל"כשל של האומץ האדמיניסטרטיבי" מצד הנהלות האוניברסיטאות.
"זה לא קשור לחופש הביטוי - אנחנו יודעים מה מותר להגיד ומה אסור", אמר פוקסמן. "אף אחד לא הולך להגן על ה'n-word' בחסות חופש הביטוי. זה לא עניין של דיבור - זה עניין של התנהגות".
לרוב האוניברסיטאות, מציין פוקסמן, יש קודים התנהגותיים. יש להם את האמצעים לפעול, והם לא פועלים, וזה מה שכל כך מתסכל. אנחנו לא צריכים כוחות משימה בנושא אנטישמיות - אנחנו צריכים כוחות משימה שיסבירו איך אוניברסיטאות יכולות ליישם את קודי ההתנהגות שלהן. "צריכה להיות אחריות והשלכות", אמר פוקסמן.
"אני חושב שאנחנו צריכים להתאחד ולבנות אסטרטגיית בלימה חדשה", אמר פוקסמן. "אני לא בטוח שאני יודע מה זה, כי רבים מהאלמנטים שעבדו עבורנו בעבר כבר לא קיימים. החשוב שבהם הוא האמת - אנטישמיות היא השקר הגדול, ואתה עונה לשקר הגדול עם האמת. אבל הטראמפיזם הרס את האמת".
"השאלה בעיניי, בהתקפה החדשה הזו נגד היהודים, היא שזה לא קשור אליהם - זה נוגע בנו", אמר פוקסמן. "איך נגיב? האם נשים מזוזות על עמודי הדלת שלנו, או נוריד אותן?".
מה שפוקסמן חושש, הוא מודה, הוא שישראל תאבד את ארצות הברית כבעלת בריתה. "אנחנו במלחמת תעמולה, ובמידה מסוימת, אנחנו מפסידים במלחמת התעמולה, ואני דואג לאבד את אמריקה", אמר פוקסמן. "זה מפחיד, להסתכל על הסקרים, תוכניות הטלוויזיה של יום ראשון, העיתונים הגדולים - יש כל כך הרבה אנטי-ישראלי. זה מידע מוטעה ודיסאינפורמציה.
"אני לא דואג לגבי 'העולם', אני דואג לגבי ארה"ב", אמר פוקסמן. "ארה"ב היא בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל, בין אם זה פוליטי, כלכלי, צבאי - אין אף אחד אחר. מה שמדאיג אותי זה שאנחנו מאבדים את זה". לא משנה היכן אדם עומד מבחינה פוליטית, קובע פוקסמן, ב-7 באוקטובר, היה לנו "מזל גדול" שג'ו ביידן היה נשיא ארצות הברית.
"ביידן אמר לעולם שאמריקה לא תאפשר לקרות ליהודים מה שהיא אפשרה לקרות במהלך מלחמת העולם השנייה", אמר פוקסמן. "היה לו מצפן מוסרי והוא קם בצורה מפוארת, הגן על ישראל ונתן כסף - אבל ככל שהמלחמה נמשכת, היא מתדרדרת".
כעת, אמר פוקסמן, "הנשיא חלש ועבר פוליטיזציה. בוחרים במישיגן ובמקומות אחרים שתמיכתם בביידן מתערערת עקב תמיכת הנשיא לישראל במלחמה המתמשכת בעזה גובים מחיר", אמר פוקסמן. "לשמוע את סגנית נשיא ארה"ב משתמשת ב'הפסקת אש' כתנאי מספר אחת הפחיד אותי. המילה 'הפסקת אש' היא מילת קוד לניצחון של חמאס. זה מפחיד, ואני מאוד מודאג".
"לאיזה אומה אחרת בעולם אין זכות לקבוע את בירתה והיא צריכה להגן על זכותה להגן על עצמה?" שאל פוקסמן. "מי אומר לאוקראינה לאן לשלוח את הטילים שלה, או שזה יותר מדי קורבנות חפים מפשע? אף אחד".