מלחמת חרבות ברזל: העיתון האמריקאי 'וול סטריט ג'ורנל' פרסם היום (רביעי) טור דעה ובו נטען, כי דרך הפעולה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מול ישראל עוזרת לחמאס לנצח.
לא לעולם חוסן: ההתנהלות הכושלת של נתניהו בסוף תתפרץ עלינו כהר געש | גנור
לאן יוביל המשבר ביחסי ישראל-ארה"ב? "סיכוי אמיתי שנגיע לבידוד בינלאומי"
בטור נכתב, מה אם ארה"ב תעזור לחמאס לנצח? הדרך שג'ו ביידן וצ'אק שומר בחרו פירושה קץ לכל תקווה לשלום. בואו נדמיין שישראל נכנעת ללחץ. נדחפת על ידי נשיא אמריקאי שכבר נתון תחת אש של ציבור הבוחרים שמתנגד לתמיכתו במדינה "ג'נוסיידית", ישראל נמנעת מלהיכנס לרפיח כדי לחסל את ארבעת הגדודים של חמאס שנותרו בחיים. ישראל מסכימה להפסקת האש הכללית לזמן בלתי מוגדר שנראה שהממשל האמריקני דוחף על רקע אנטישמיות אלימה יותר ויותר.
הרעיון שוושינגטון תומכת בישראל ללא תנאי הוא מיתוס רב שנים. בעוד ארה"ב מרבה להטיל וטו על החלטות אנטי-ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם, זו שעברה ביום שני הייתה רחוקה מלהיות החריגה הראשונה. נזכיר בהחלטה 1701 (2006) לעצירת מתקפה של ישראל בנהר הליטני.
ההנחה שארה"ב דוחפת את ישראל להיכנע אינה בלתי סבירה. זו הדרך קדימה שבחר מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר, המעצב את עצמו כמגן המדינה היהודית. לא קשה לדמיין את ישראל שמוטפת עליה, מעכבת ונמנעת מלהתמודד עם חמאס כפי שארה"ב התמודדה עם אל-קאעידה ודאעש לפני כמה שנים.
אם זה היה קורה, מה היה קורה? חמאס יכריז על ניצחון - על סף תבוסה. הפושעים נגד האנושות יצאו מהמנהרות שלהם מנצחים לאחר ששיחקו עם חייהם לא רק של 250 הישראלים שנלכדו ב-7 באוקטובר, אלא גם של אזרחיהם שלהם, אותם הפכו למגנים אנושיים.
הרחוב הערבי יראה במחבלי חמאס לוחמי התנגדות - יוקרתו של חמאס תוגבר. בגדה המערבית כמו בעזה, חמאס יאפיל במהירות על הרשות הפלסטינית המושחתת והבלתי יעילה. אף אחת מהתוכניות המוגזמות של המומחים לכוח ייצוב בינלאומי, רשות ערבית זמנית או ממשלה טכנוקרטית בראש שיקום עזה לא תעמוד זמן רב מול אפקט הפיצוץ שנוצר בעקבות החזרה ברגע האחרון של קבוצת פושעים זו.
חמאס יהיה החוק בשטחים הפלסטיניים. הוא יקבע את סדר היום האידיאולוגי והפוליטי, ללא קשר למבנה הפורמלי של הממשלה החדשה. וישראל לעולם לא תתמודד עם רשות פלסטינית שחמאס הוא חלק ממנה. להתראות, מדינה פלסטינית. התקווה לשלום של המתונים משני הצדדים תהיה מתה.
זו הסיבה שלעולם יש ברירה אחת. במקום להשקיע את כל מרצם בניסיון לגרום לישראל להתכופף, מנהיגים צריכים לדחוף את חמאס להיכנע. ממשל ביידן צריך להפנות את הזמן שהוא מבלה במשא ומתן חסר תועלת עם הקטארים, מומחים בעסקאות כפולות, לקריאת הבלוף של הקטארים בדרישה מהם לדחוף את המנהיגים ה"פוליטיים" של חמאס, אותם הם מארחים ומגנים, לחיות. לעמוד באחריות שלהם.
אלה שמציגים את עצמם כמתפללים לסוף המלחמה הזו ולשלום מוסכם ב"יום שאחרי" חייבים להכיר בכך שיש רק דרך אחת למטרה זו. ראשית, שחרור כל בני הערובה. לאחר מכן, פינוי אזרחים מאזור הלחימה הקרבה. מתי העולם יכיר בכך שישראל, לאחר שנאלצה להיכנס למלחמה הזו, עושה יותר מכל צבא שעשה אי פעם כדי למנוע מקרי מוות של אזרחים?
ולבסוף, ברפיח, השמדת מה שנשאר מחמאס וחוליות המוות שלו. ללא הניצחון הצבאי הזה, גלגל המזל האינסופי יתחיל להסתובב שוב, אם כי מהר יותר. זו האמת הנוראה.