עפ"י דוח שפורסם אמש (חמישי) ע"י תנועת זכויות האדם 'אמנסטי', נמצא כי איראן הוציאה להורג 853 בני אדם בשנת 2023, המספר הגבוה ביותר שנרשם מאז 2015, וכי יותר ממחצית מההוצאות להורג הללו בוצעו בגין עבירות הקשורות למלחמתה המחודשת של איראן בסמים.
ההוצאות להורג בגין עבירות הקשורות בסחר בסמים פחתו באיראן בין השנים 2018-2020, אך צברו תאוצה בשנת 2021 עם בחירתו של איברהים ראיסי לנשיא ומינויו של גולם חוסיין מוחסני-אג'י לראש מערכת המשפט האיראנית. השניים ידועים לשמצה בשל ביצוע הוצאות להורג עבור מי שהתנגד לרפבוליקה האיסלאמית.
באיראן חוששים: מאחורי חיסול הבכיר בסוריה מסתתרת לישראל הצלחה גדולה יותר
עם היד על הדופק: בישראל נערכים לתגובה איראנית - אלה התרחישים האפשריים
ארזו אוסנלו, פרופ' במחלקה למשפטים, חברה וצדק באוניברסיטת וושינגטון מחדש כי הפצת סמים באיראן יכולה להביא לעונש מוות בגין "הפצת שחיתות על פני כדור הארץ".
איראן ידועה גם בביצוע עונשי מוות לאלו שמפגינים נגד המשטר, כדוגמת מוחמד ג'ובדלו שהוצא להורג בינואר משום שהפגין במחאה עבור חירות לנשים, לאחר מותה של הצעירה הכורדית, מחסה אמיני. לג'ובדלו נמנעה הגישה לעו"ד והוא הוכה במעצר במטרה להביאו להודאה בכפייה.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, נשא נאום ביוני 2022, בו התייחס להיעלמותם של 20,000 מתנגדים פוליטיים, שככול הנראה הוצאו להורג, ואמר: "במהלך שנות ה-80 עמדנו מול קשיים רבים ומול התקפות של אויבנו, והצלחנו להתגבר עליהם. אנחנו יכולים לעשות את זה גם היום. אלוהים של שנות ה-80 הוא עדיין אותו אלוהים של היום".
משפחותיהם של המפגינים ועברייני הסמים שהומתו בחודשים האחרונים סירבו לדבר עם ה'וושינגטון פוסט'. מעטים מהם, כדוגמת שול פקרוואן, שביתה ריינה הוצאה להורג ב-2014, מצאו את הכוח לדבר. פקרוואן מסרה כי "במשך שנים הייתי פותחת את העיתונים וקוראת את הידיעות על אלו שהוצאתו להורג. בשבילי זאת הייתה רק מילה. לא הבנתי את המשמעות של כל זה".