כיצד נבנו הפירמידות במצרים בשרשרת לאורך רצועה מדברית? סוף סוף התעלומה נפתרה. מחקר חדש חושף דרך הסתעפות קדומה בנהר הנילוס שסייעה לשנע את אבני הענק לבניית הפירמידות. לפי החוקרים, מדובר בהסתעפות שאורכה כ-64 ק"מ לאורך נהר הנילוס אשר עברה בין היתר ליד הפירמידה המפורסמת של גיזה וליד פירמידות נוספות. ההסתעפות הייתה מוסתרת במשך אלפי שנים מתחת לחול ואדמות.
עם תחילת בנייתן של הפירמידות, נבנו הפירמידות מסלע הגרניט אשר שימש כחומר הבנייה העיקרי לגוף הפירמידה, והושט במיוחד לצורך זה במורד הנילוס. הציפוי והגימור החיצוני של הפירמידה סותת בעיקר מאבן גיר בוהקת. הפירמידות הראשונות נבנו כשגושי הסלע מונחים בנטייה קלה לעבר פנים המבנה, אולם עד מהרה הסתבר כי צורה זו גורמת למבנה להיות לא יציב דיו ובעקבות כך שונתה שיטת הבניה להנחה אופקית של שכבות סלע זו על גבי זו.
חברת המחקר סוזן אונסטין, מאוניברסיטת ממפיס סיפרה: "ככל הנראה, דרך הסתעפות הנהר היוותה מקום מפגש בזמן הלוויות של פרעונים, לפני שגופותיהם הועברו למקום הקבורה בתוך הפירמידה". בכך, נפתרה התעלומה וישנו הסבר מספק לאופן שבו העבירו המצרים הקדמונים את באבנים הענקיות כדי לבנות את המונומנטים המפורסמים.
אונסטין הוסיפה כי זרימת המים ונפחם השתנו עם הזמן, כך שמלכי השושלת הרביעית נאלצו לעשות בחירות שונות מאשר מלכי השושלת ה-12. התגלית הזכירה לי את הקשר בין גיאוגרפיה, אקלים, סביבה והתנהגות אנושית".