למרות שכסגנית נשיא האריס בעיקר הדהדה את המסרים של ביידן - גיבוי נחרץ בזכותה של ישראל להגן על עצמה לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, היו פעמים בהן היא הקדימה את הנשיא וביקרה את הפעילות של כוחותינו.
בחודש מרץ, היא יצאה בביקורת בוטה ואמרה שישראל לא עושה מספיק כדי להקל על "קטסטרופה הומניטרית" ברצועת עזה. מאוחר יותר באותו החודש, היא לא שללה "השלכות" עבור ישראל, אם צה"ל יפתח בפלישה בקנה מידה מלא לרפיח.
רטוריקה זו, העלתה את האפשרות שהאריס, כנשיאה, עשויה לנקוט בגישה נוקשה יותר כלפי ישראל מאשר ביידן, כך על פי האנליסטים בארה"ב, כפי שדווח ברויטרס.
להבדיל מהנשיא המכהן, לו יש היסטוריה ארוכה עם ישראל והוא אף כינה את עצמו כציוני, להאריס אין את הקשר האישי עם ארצנו. היא שומרת על קשרים הדוקים יותר עם האגף הפרוגרסיבי בתוך המפלגה הדמוקרטית, שחלקו לחצו על ביידן להציב תנאים על משלוחי נשק לישראל.
עם זאת, האנליסטים לא צופים שיחול שינוי גדול במדיניות של ארה"ב כלפי ישראל, בעלת בריתה הקרובה ביותר של וושינגטון במזרח התיכון. הילי סופיר, ששימשה כיועצת לביטחון לאומי של האריס במהלך השנתיים הראשונות של הסנאטורית דאז בקונגרס, מ-2017 עד 2018, אמרה כי "תמיכתה של האריס בישראל הייתה חזקה בדיוק כמו זו של ביידן".
בכל הקשור לאיום הגרעין האיראני, על פי האנליסטים, אפשר לצפות שהאריס תקשיח עמדות מול טהרן. ג'ונתן פאניקוף, לשעבר סגן קצין המודיעין הלאומי של ממשלת ארה"ב למזרח התיכון, אמר כי האיום הגובר של תוכנית הגרעין של איראן עשוי להיות אתגר מרכזי מוקדם עבור ממשל האריס, כאשר טהרן עשויה לבחון את מנהיגותה של הנשיאה החדשה, אם וכאשר.
לאחר שורה של ניסיונות כושלים, ביידן גילה עניין מועט לחזור למשא ומתן עם טהרן על חידוש הסכם הגרעין הבינלאומי מ-2015, אותו זנח טראמפ במהלך כהונתו. האריס לא צפויה לבצע שינויים גדולים בכל הנוגע לסנקציות האמריקאיות על איראן, אם זו לא תראה סימנים רציניים למוכנות לעשות ויתורים.
למרות זאת, פאניקוף, כעת בצוות המועצה האטלנטית בוושינגטון, אמר: "יש כל סיבה להאמין שהנשיא הבא יצטרך להתמודד עם איראן, זו בוודאי אחת הבעיות הגדולות".
התרעות פיקוד העורף