מאחורי המהלך עומד תסכול גובר של המתווכים מהמבוי הסתום במגעים להפסקת האש. "ללא התקדמות בסוגיית הממשל העתידי ברצועה, לא נוכל להתקדם להסכם", אמר בכיר מצרי המעורה בפרטים ל"אל-אח'באר". נקודת המשבר המרכזית, על פי המקורות, היא חוסר ההסכמה על הרכב "ועדת הסיוע החברתי" - הגוף שאמור לנהל את עזה לאחר המלחמה. המחלוקת בין חמאס לפתח בנושא זה מעכבת את ההתקדמות בערוצים נוספים.
עם זאת, בקהיר מעריכים כי הלחץ המשותף עשוי להניב תוצאות בקרוב. "יש אפשרות לשלב בהסכם חלק מההישגים הקודמים", מסר גורם דיפלומטי, "במיוחד בתחום ההומניטרי ובסוגיית השבויים". במקביל, מדגישים המקורות כי הקלת המצב ההומניטרי ברצועה נותרת בראש סדר העדיפויות. "למרות המורכבות הפוליטית", הם מציינים, "המטרה המיידית היא מציאת פתרון שיאפשר הקלה במצב האזרחים".
המהלך המצרי-קטרי משקף תפנית ביחסי המדינות מול חמאס. מצרים, שבמשך שנים שמרה על ערוץ תקשורת ישיר עם הארגון, נמנעה עד כה מהפעלת לחץ פומבי. שיתוף הפעולה עם קטר, המארחת את הנהגת חמאס מאז 2012, מהווה שינוי משמעותי במדיניות זו. היחסים בין המתווכות העיקריות - מצרים וקטר - ידעו מתיחות בחודשים האחרונים סביב השאלה מי תוביל את המגעים להסדר. התיאום הנוכחי בין המדינות עשוי לסמן שינוי בדינמיקה האזורית.
התרעות פיקוד העורף